Page 979 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 979
Pg: 979 - 32-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – מגילה
)חדד ותימא( למלוכה וע"כ כדי להרחיק הדבר הזה בא מרדכי
ואמ"ל רשע ולא ספר בכפר קרסוס היתה שלא בלבד
דף טז ,ב עתה נעשית ספר אלא מעיקר' היית ספר והיה לך
לאמר שפסול למלוכה ,וכ"ת דמעיקרא לאו אומנתו
גמ' עשר נרות לא יכלו לכבות נר אחד שלמעלה כך היא אל כדרך הבחורים שעושין דרך שחוק
מהם זהו דרך טבע שבעלות עשן להב נרות התחתונות
מכבים הנר שעליהם נמצא היות למשל זה שורש שמספרין זה את זה וזה אינו פסול למלוכה כמו שכתב
מר"ן לזה קאמר תנא המן ספר של כפר קרסום היה
אמיתי כי הוא היה הנר העליון מלך עליהם. כ"ב שנה א"כ ודאי אומנתו כך היה ופסול ונבזה
)אדרת אליהו(
מתחילה ושפיר קא טעין מרדכי וק"ל ,מהרב הנז'.
)משכיל לדוד – צבאח(
שם ליהודים היתה אורה וכו' א"ר יהודה אורה זו תוס' ד"ה ודחי עשרה אלפי ככרי כספא וכו'.
תורה וכו' שמחה זו יו"ט וכו' וששון א"ר אלעזר בירור עשרת אלפי ככר שנתן המן בישראל כנגד
זו מילה וכו' ויקר אלו תפילין וכו' .וראוי לדעת מה מחצית השקל של ששים רבוא כך הוא ,דידוע
נשתנו מצות אלו מתרי"ג מצות ומה הויה נתחדשה דמחצית השקל של ששים רבוא עולה בהם שלש
בהם יותר מזולתם ,לכן נראה לומר שהכוונה בזה היא מאות ]אלף[ שקל שהם כולם מאת ככר הכסף כדאמר
שע"י מעשה זה של המן זכו ישראל במצות אלו בפרט קרא בפרשת פקודי .והחשבון שעל ידי זה עולה מאת
מה שלא היה בידם מקודם ,על התורה אמר זו תורה, ככר הכסף בשלש מאות אלף שקלים החשבון הוא ,כי
והוא ע"פ משחז"ל בפ' רע"ק ויתיצבו בתחתית ההר, ידוע הככר ששים מנה והמנה יש בו כ"ה שקלים,
מלמד שכפה עליהם ההר כגיגית ,א"ר אחא בר יעקב נמצא עולה בככר חמשה עשר מאות שקלים ,ולפי
מודעא רבה לאורייתא אמר רבא אעפ"כ הדור קבלוה שככר של קודש כפול היה על הככר שלנו ,א"כ נמצא
בימי אחשורוש דכתיב קיימו וקבלו קיימו מה שקבלו ככר של קודש יש בו מאה ועשרים מנה וכל מנה יש
כבר ,הרי שע"י מעשה זה קבלו את התורה ברצון בו כ"ה שקלים הוי הככר שלשת אלפים ,נמצא כולם
נפשם ובהשלמת דעתן ,וזכו בה זכייה גמורה ,וכמ"ש מחצית השקל של כל הששים רבוא שהם שש מאות
רש"י כי מאהבת הנס קבלוה עליהם .אמר עוד שמחה אלף מחצית השקל שהם שלש מאות אלף שקלים,
זה י"ט יובן ע"פ משחז"ל באסתר רבתי בפסוק ויאמר עולה בהצטרפם לערך שלשת אלפים לכל ככר עולה
המן למלך ישנו עם אחד וז"ל ,א"ל הקב"ה רשע אתה בין הכל מאה ככר בשנה .וידוע דכל בר ישראל אינו
מפיל עין הרע במועדיהם הרי אני מפילך לפניהם חייב ליתן מחצית השקל כי אם בהיותו מבן עשרים
ומוסיף להם מועד אחד על מפלתך ,וזהו ושמחה זה שנה ומעלה ,ושנות האדם הם )חמשים( ]שבעים[
יו"ט שנתהוה להם מחדש .וששון זו מילה ,ויקר אלו שנה ,נמצא עולה בחמשים שנה ת"ק שהם חמשת
תפילין ,ידוע כי שתי מצות אלו הם המעידים על כל אלפים ככר קודש ,וידוע דמנה של קודש כפול היה
אחד וא' מבני ישראל כי הוא עבד נאמן לו יתברך ,כי כאשר בארנו ,א"כ חמשת אלפים שקלים עולה בהם
תפילין נקראו אות ומילה נקראת אות ,ולכן צריכין עשרת אלפים ככר מככר שלנו ,והוא מה שנתן המן
להיות על האדם תמיד זולתי שבת ויו"ט שהם עצמם לאחשורוש במקנת ישראל .ועיין ברש"י פרשת
אות וישראל שבאותו הדור נתחייבו על שהשתחוו
פקודי ובספר ראש משבי"ר בחדושיו ודו"ק.
