Page 978 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 978
Pg: 978 - 32-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – מגילה
גמ' לתלות את מרדכי על העץ אשר הכין לו תנא הדן את יצרו ,דהא כתב לשון המתחיל דן את יצרו
לו הכין .וי"ל מאי קמ"ל דתנא הכא .וי"ל בהקדים מה כופהו לשוב בתשובה עכ"ל .והשתא קמתמה מדת
שהקשה נחלת בנימין היאך הסכים מרדכי לתלות את הדין על בבא דהשבים בתשובה מהן נשתנו וכו',
המן על העץ הזה לפי מ"ש רז"ל שאותו העץ מבית כלומר אע"ג דעשו תשובה כיון דהא מיהא חטאו אינו
קה"ק ואפי' באבני מזבח אמרו בגמרא שגנזום מלכי בדין למהוי לה כל כך מעלה למהוי להו קב"ה לעטרת
בית חשמונאי שכיון דאשתמש בהו לגבוה לאו אורח וצפירה ,השיב הקב"ה אדרבא היא הנותנת משום דגם
ארעא לאשתמושי בהו הדיוט .ולענ"ד י"ל ע"פ מ"ש אלה ביין שגו ,כלומר אף הם עשו כהם וטעמו טעם
חז"ל שאחר שעשו המן מדד עצמו עליו הרי כבר חטא ופירשו ,משום הכי הדין נותן טפי למהוי להו
נשתמש בו הדיוט ]ויצא לחולין[ ואיפשר שלזה כוונו לעטרה וכו' ,דבמקום שבעלי תשובה עומדים אין
במתניתין תנא לו הכין שבאו לתרץ קושיא זו דהיאך צדיקים גמורים יכולים לעמוד] .א"ה ,ע"ע בהליכות
הסכים מרדכי לתלותו על העץ אשר הכין לו כיון
שהביאו מבית קה"ק ולאו אורח ארעא וכו' ואהא אלי הנד"מ סי' תשע"ט[.
משני שפיר כדשנינן תנא לו הכין וכשעשאו נמדד )חי' מהר"א אמיגו(
עליו וכבר נשתמש בו הדיוט והוציאו לחולין ותו ליכא
שם קנאתו במלך קנאתו בשרים .ומן הקנאה נעשו
האי טעמא וק"ל ,מהרב הנז'. שונאים לו ואמרו הטבעיים שנאה מחמת קנאה אין לה
)משכיל לדוד – צבאח( תקנה וממילא נפול תפול בירידה התחתונה עד
החרמה בלי תקומה ועוד זאת שכיונה אסתר להנקם
שם שדרה אסתר ואסרתינהו וכו' איתנגד ואיתנח ממנו ע"פ מידתו דהמן היה קנאי כמשז"ל שמן הקנאה
וכו' א"ל גברא דחשיב לי' וכו' תנא המן ספר של נעשה שונא דליכא תקנתא ובמידה שאדם מודד
כפר קרסום הוה כ"ב שנה ,עכ"ל .וי"ל מאי שתמה מודדין לו ולכך עשתה זאת להזמינה כדי שאחרים
המן וכי לא הרגיש בהשפלתו עד עכשו .ותו דלמאי המלך והשרים יקנאו עליו וישנאו אותו ותופר עצתו
איצטריך ליה לעשות כסיל שהיה ספר של כפר ואפשר דאסתר בדיק בשמיה דהמן נקרא ממוכן
קרסום והיותר קשה במה שהוצרך בגמ' למימר תנא כדאמרי' לעיל די"ב ע"ב יע"ש שהוא גימ' קנאה על
המן ספר וכו' למאי הלכתא נשנית ברייתא זו מן היותו קנאי דאיקני באחרים וגם שאחרים איקנו ביה
הדבקים .אך יובן במ"ש בגמ' דקידושין ופסקה דכל שקנאתו על אחרים תהא קנאת אחרים עליו כי
הרמב"ם ז"ל ,אין מעמידין מלך ולא כ"ג ,לא קצב ולא העולם נידון מדה במדה שבמדה שאדם מודד בה
ספר ולא בלן בורסי לא מפני שהם פסולים אלא מפני מודדין לו כדלעיל שם די"ב ע"ב גבי ושתי ועיי"ן
הואיל אומנותם נקלה העם מזלזלין בהם לעולם בסה"ח סי' קנ"ה ועמ"ש רש"י באיוב סי' ל"א בפסוק
ומשיעשה מלאכה זו יום אחד נפסל ע"כ ,וכתב מר"ן אם אשמח כי רב חילי וכו' ועש"ב ועמ"ש הרב נחל
ז"ל ונ"ל דווקא בעשו כן דרך אומנותם אבל אם עשה
כן דרך שחוק כדרך הבחורים שהם מספרין זה את זה אשכול במגילת אסתר אות מ"ה ועי"ל דט"ז ע"א.
אין בכך כלום ,ע"כ ,נמצא דמי שהוא ספר ובלן הוי )יפה תלמוד(
פסול למלכות וע"כ היה דואג המן והתחיל תמיה גברא
דחשיב ליה למלכא מכל רברבנוהי שהוא קרוב דף טז ,א
למלכות השתא ניהוי בלנאי וספר שהוא פסול
