Page 982 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 982

‫‪Pg: 982 - 32-Back 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – מגילה‬

‫והא דלא קתני מתני' מגילה עם תפלין ומזוזו'[ משום‬  ‫כששותק‪ ,‬מורה על רבויים שאינו יכול לספר כולם‪,‬‬
‫דלא דמו דמגילה כשרה בשאר לשונות למבינים‬                                          ‫ולכך הוא שותק‪.‬‬
‫אותם משא"כ תפלין ומזוזו' אינן נכתבין אלא אשורית‬
‫]א"מ וכ"ת אמאי קתני ברייתא דמוקמי' לה דאיירי‬     ‫)חי' ר"מ מאימראן(‬
‫במגילה אינה מטמאה עד שתהא כתובה אשורית והרי‬
‫כשירה בשאר לשונות למבינים אותם דכבר כתבו‬         ‫שם רב ושמואל אמרו כתב יווני לכל כשר כו'‬
‫התוס' שם כיון דאינה כשרה אלא למבינים אינה‬        ‫אינהו כו'‪ .‬וכתב הרא"ש וז"ל אבל הרי"ף לא הביא‬
‫מטמאה ע"ש עכ"ה[‪ .‬גם מה שכתב הרא"ש דלאו‬           ‫הא דרב ושמואל אף דליכא מאן דפליג כו' ואפשר כו'‪.‬‬
‫אליבא דנפשייהו קאמרי הק' הפר"ח דא"כ מאי פריך‬     ‫והנה לא זכיתי להבין מ"ש דליכא מאן דפליג עלייהו‬
‫ולימרו הלכה כרשב"ג ע"ש ולק"מ דלמקשה דלא‬          ‫הרי לפי שינויא דמשני רבא לעיל ד"ט ע"א דקאמר‬
‫ס"ל חלק בין מגילה לשאר ספרים ודאי דס"ל דנחתי‬     ‫לא קשיא כאן במגילה כאן בס' משמע בהדיא דפליג‬
‫להילכת' דאל"כ מה באו לחדש אבל אחר המסקנא‬         ‫עלייהו דרב ושמואל וכמו שהכריחו התוס' שם ד"ה‬
‫שיש סבר' לחלק בין מגילה לשאר ספרים א"כ י"ל‬       ‫כאן דלא אתיא אלא כרשב"ג ואי ס"ל כר"ש מאי‬
‫דרב ושמואל נחתי למימ' דלרשב"ג אין חילוק‪ .‬גם מה‬   ‫אירייא אשורי' אף יונית נמי אלא ע"כ דס"ל לרבא‬
‫שהק' הפר"ח למה אמר מתני' כבריית' נימא מתני'‬      ‫דלא התיר רשב"ג אלא אשורית דוקא וא"כ בריית'‬
‫בלעז יוני וכשר לכל ולק"מ דכונת הש"ס דממתני'‬      ‫דקתני גפטית לגפטים כו' אתיא כרבנן הרי בפי'‬
‫ליכא להוכוחי דלעז יוני לכל כשר די"ל כמו שמשני‬    ‫דלההיא אוקמ' דרבא דלעז יוני אינו כשר לכל‬
‫דמתני' כבריית' אבל אה"נ אם תרצה לאוקי מתני'‬      ‫כאשורית אדכ"ע לרשב"ג דוקא אשורית ולרבנן‬
                                                 ‫יונית ליונים הפך רב ושמואל וגם ר"פ ורנב"י מדמפ'‬
                             ‫כרשב"ג אוקי כנ"ל‪.‬‬   ‫מילתי' דרבא מש' דס"ל כרבא וא"כ שפיר לא הביא‬
                                                 ‫הרי"ף הא דרו"ש כיון דפליגי עלייהו אמוראי והל'‬
‫)חלב חיטים(‬                                      ‫כוותייהו ואיך כ' הר' דליכא מאן דפליג עליהו וצ"ע‪.‬‬
                                                 ‫)א"ה עי' בלשון הר"ן ונר' שכן הוא דעת הרא"ש‬
                   ‫דף יח‪ ,‬ב‬                      ‫ומש"ה כ"כ דליכא מאן דפליג עלייהו ולא ס"ל כטעמו‬
                                                 ‫של הר"ן בחי' הקו' דלמה השמיטו‪ ,‬וק"ל‪ .‬ומה שיש‬
‫גמ' היכי דמי מתנמנם וכו'‪ .‬עיין בהר"ן‪ .‬ואפשר‬
‫ליישב כפל הלשון נים ולא נים תיר ולא תיר‪ ,‬דכוונת‬      ‫לעמוד בתי' הרא"ש עי' להרב אור יקרות ודוק(‪.‬‬
‫ש"ס להודיענו דנמנום לא הוי בכלל שינה לגמרי‪ ,‬ולא‬
‫בכלל קיצה לגמרי‪ ,‬ונפקא מינה לנדרים ושבועות‪,‬‬      ‫)אבני שהם(‬
‫שאם נשבע לישן‪ ,‬ונתמנמם‪ ,‬עדיין לא יצא ידי‬
‫שבועתו‪ ,‬דלחומרא אמרינן דנמנום לא הוי שינה‪ ,‬אלא‬   ‫שם אנהו דאמור כרשב"ג‪ .‬עיין מ"ש הרא"ש על‬
‫תיר‪ ,‬וצריך הוא לישן שינה גמורה‪ .‬ואין זה מקרי‬     ‫הרי"ף שהשמיט הא דרב ושמואל אע"ג דליכא מאן‬
‫שבועת שוא‪ ,‬דהא יכול הוא לישן‪ ,‬והדבר מסור בידו‬    ‫דפליג עלייהו ע"ש וק' עליו מהתוס' לעיל ד' ט' ע"א‬
‫אם ישתה סמא דשינתא‪ ,‬כמו שאמרו במציעא )דף‬         ‫בד"ה כאן וכו' שכתבו דצ"ל דסתמא דגמ' דלעיל פליג‬
                                                 ‫על רב ושמואל דהכא ע"ש ונראה דלק"מ ואדרבא‬
                                                 ‫דברי התוס' דלעיל תמוהים ]דלעולם ברייתא כרבנן‬
   977   978   979   980   981   982   983   984   985   986   987