Page 987 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 987

‫‪Pg: 987 - 32-Back 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – מגילה‬

‫מקודם שכתבו שטנה ובטלו בנית הבית כדברי רז"ל‪,‬‬     ‫מסדר בצד טפחו של זה וגבי אכילת פסחים פ"ח‬
‫ובזה יצדק לשון פרעון במה שנעשה בפועל‪ ,‬משא"כ‬      ‫מהלכות קרבן פסח פסק דכל הלילה כשר לאכילת‬
‫אביהם שהיה הדבר בכח והמשלם גמול לכל אויבי‬        ‫פסחים ככללא דסתם מתני' דסיפא ומאי רבותיה דהאי‬
‫נפשנו הם המון עם שהיו מקוים יום רעתם להשמיד‬      ‫סתמא מהאי סתמא כו' יע"ש‪ .‬ולענ"ד נראה דטעמו‬
‫להרוג ולאבד‪ ,‬והיו חובטים ומכים מקודם ברצועה‬      ‫הוא משום דהוי סתם הכא ומחלוקת במנחות פי"א‬
‫ובמקל‪ ,‬כדאיתא במדרש ע"פ והעיר שושן נבוכה‬         ‫יע"ש וסתם ואח"כ מחלוקת קי"ל דאין הלכה כסתם‬
‫והחתימה היא על כל צר וצר הקם עלינו בכל עת ובכל‬   ‫והרב בעל תי"ט שם כתב עוד טעם אחר לדברי‬
‫זמן‪ ,‬ולמאי דמסיק רב הילכך נימרינהו לתרווייהו‬     ‫רמב"ם ע"ש דוק‪ .‬ומ"ש א"ש לפי מ"ש מרן בפ"ט‬
‫הנפרע לישראל מכל צריהם האל המושיע‪ ,‬הכוונה‬        ‫דרוצח דבתרי סדרי יש סדר והדברים ארוכים ועיין‬
‫בשני לשונות ההם שהוא נפרע מכל‪ ,‬ואל תחשוב‬         ‫בספר תי"ט פ"ב דסוטה ופ"ק דקדושין ופ"ה דתמורה‬
‫שאחר שכבר נעשתה הרעה אז נפרע כמו שמורה‬
‫לשון פרעון‪ ,‬לא כן אלא האל המושיע ומציל מהרעה‬                                                 ‫דוק‪.‬‬
‫ונפרע מהקמים על המחשבה כדרכו עם העכו"ם‬           ‫)אור יקרות – ליקוטים(‬

             ‫שהמחשבה רעה מצרפה להם למעשה‪.‬‬        ‫תוס' ד"ה להקטר חלבים וכו'‪ ,‬סו"פ קמא דיומא‬
‫)גפן פוריה(‬                                      ‫ד"כ כצ"ל‪ .‬ודבריהם אינם מובנים‪ ,‬דההיא באיברים‬
‫שם הני תשעה הוו‪ .‬מקשים למה מקשי לר"י יקשה‬        ‫שפקעו מעל גבי המזבח‪ ,‬אבל ודאי בהקטר ממש‪ ,‬אין‬
‫על המשנה באבות בעשרה מאמרות נברא העולם‪.‬‬
‫ונ"ל בס"ד דעל לשון המשנה ליכא קושיא דלעולם‬                  ‫שום חלוק בין חצות לאחר חצות‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬
‫תשעה הם וקרי להו עשרה שהם מספר הסמוך‬             ‫)שרביט הזהב(‬
‫לעשרה‪ ,‬ע"ד שאמרה תורה ארבעים יכנו שהם ט"ל‪,‬‬
‫וקרי להו ארבעים מספר הסמוך לארבעים‪ ,‬אך כאן‬                          ‫דף כא‪ ,‬ב‬
‫א"א לומר כן כיון דהוא מכוון מנין כנגד מנין‪ ,‬ש"מ‬
                                                 ‫גמ' לאחריה מאי מברך בא"י אמ"ה האל הרב את‬
                                    ‫עשרה ממש‪.‬‬    ‫ריבנו והדן את דיננו וכו'‪ .‬אפשר שהכוונה בנוסח זה‬
‫)בניהו(‬                                          ‫כך היא שהוא הטוען והמליץ טוב בעדינו‪ ,‬כי ריב‬
                                                 ‫יאמר על בעלי דינין הטוענים לפני הדיינים‪ ,‬כמו‬
                   ‫דף כב‪ ,‬א‬                      ‫שדרשו גבי אשר להם הריב אלו בעלי דיני‪ .‬וג"כ הוא‬
                                                 ‫הדיין הדן את דיננו והוא הנפרע שעושה מעשה‬
‫גמ' בשלמא רב הונא קרי בכהני כו' אלא רב הא‬        ‫השוטרים הרודים אחר גמר דין ע"פ הדיינין‪ ,‬וענין ג'‬
‫איכא שמואל דכהנא הוה‪ .‬קשה דלמה לא תי' דלא‬        ‫פורעניות אלו הנוקם והנפרע והמשלם הוא כנגד ג'‬
‫הוה שמואל התם אלא בנהרדעא משמע דאפילו לא‬         ‫פעמים שלקה עמלק א' ע"י יאושע‪ ,‬וב' ע"י שאול‪ ,‬וג'‬
‫היה שמואל התם בבבל אע"פ כן לא היה יכול רב‬        ‫בימי מרדכי‪ ,‬ועל הד' שלעתיד לבא אמר הנפרע‬
‫לקרא בכהן כיון שהיה שמואל בנהרדעא ואם כן קשה‬     ‫לישראל מכל צריהם‪ ,‬וקרוב לזה שמעתי‪ .‬או אפשר‬
‫כפי זה מ"ש התוס' במגילה דף כ"ח ע"א בד"ה בשאין‬    ‫שאמר הנוקם את נקמתנו כנגד המן שהוא היה רוצה‬
‫מקשין התו' וק' מאי ריבותא והא כתיב וקדשתו לכל‬    ‫להרע להם הוא בעצמו‪ ,‬והנפרע הוא כנגד עשרת בניו‬
                                                 ‫שהיה להם זה תמורת בתורת פרעון למה שעשו‬
   982   983   984   985   986   987   988   989   990   991   992