Page 989 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 989
Pg: 989 - 32-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – מגילה
והא דרצו התוס' לגרוס מצעא ולא שם אחר אפשר שאין הקהל נופלין על פניהם אלא הוא בלבד עיין שם.
משום כשתתחבר היו"ד עם נו"ן הויא צד"י ואל"ף דהא הכא נפול כולי עלמא ורב לא נפל וקאמר טעמא
היא במקום עי"ן שיש שקורין אלפי"ן עייני"ן וטעות משום דאדם חשוב הוא ,ונראה דהגהות מיימונות
קל בזה נופל בספרים אי נמי קים להו דאיכא יעקב מפרש כך את דברי הירושלמי שהזכיר שם ,כמו
שיראה למעיין שם ,ואם כן צריך לומר דהירושלמי
מצעא באיזה מקום. לא סבירא ליה כהאי תירוצא דטעמא דרב דלא נפיל
)שדה יצחק( משום דאדם חשוב ,אלא כהנך שנויי ודו"ק .אחר כך
שם ד"ה חד אמר עולה וכו' ,ולכן אנו נוהגים וכו'. ראיתי להרב ב"ח שתירץ כעין זה והנאני.
משמע דלמאן דאמר אינו עולה ,בתעניות ג"כ אין )יו"ד זעירא(
המפטיר מכלל העולים .וקשה דתקשי ליה ברייתא
דקתני קורין ג' ומפטיר אחד ,ומשמע דהיינו אחד מן תוס' ד"ה ושאין וכו' ומותר בעשיית מלאכה .מיהו
הג' ,וכמו שכתבו התוס' לעיל .אלא ודאי דלא דמי, ממה שאמרו הכא בסמוך גבי יום טוב דאסור בעשיית
דלא פליגי אמוראי אלא גבי שבת ,שאם ירצה מלאכה ,לגבי ראש חודש אין ראיה ,דאיכא למימר
המפטיר לקרות בר מהז' ,רשאי ,שהרי מותר להוסיף. דראש חודש מדאורייתא הוא דלא מיתסר .ועוד שאינו
בהא פליגי אם יקרא ז' אם יעלה מן המנין .אבל גבי אסור בכל מלאכות ,דדבר האבד שרי ביה ג"כ ,קל
תענית אינו רשאי לקרות יותר מג' ,משום ביטול
מלאכה ,בהא עולה מן המנין .ואפשר דלשון התוס' וחומר מחול המועד.
מורדף וסמוך אדלקמיה ,וכוונתם ליתן טעם שלכך )חי' ר"מ מאימראן(
אנו נוהגים שבתענית המפטיר ממנין העולים ,ובשבת
הוא לבר מהעולים ,ולמה אין אנו משוים מדותינו דף כג ,א
שיהיה המפטיר לעולם ממנין העולים גם בשבת ,כיון
דקיי"ל כמאן דאמר עולה .ותירצו דכיון דמותר תוס' ד"ה אמר יעקב מינאה ,מצעא גרסינן שאם
להוסיף וכו' .ואין תיבת לכך ,מקושרת עם מה הוה מין לא היה מזכירו יעקב דהא כתיב ושם
שלמעלה ,דודאי הך דתעניות לא תלי בהו כלל .ובימי רשעים ירקב עכ"ל .מקשים העולם דבחולין דף פ"ד
ע"א איתא אמר ליה יעקב מינאה לרבא קי"ל חיה
חורפי כתבתי בזה .ועיין מהרש"א. בכלל בהמה וכו' .ובע"ז דף כ"ח איתא דר' אבהו רמא
ליה יעקב מינאה סמא אשקיה .ואמאי שם לא מחקו
)חי' ר"מ מאימראן( הגירסא וכתבו דמצעא גרסינן ולפי ענ"ד אפשר לומר
כוונת התוס' היא על כל יעקב מינאה שבגמרא מצעא
דף כג ,ב גרסינן ופירושו שאם היה מין לא היה לו למסדר
הש"ס להיות מזכירו יעקב כלומר בשמו דהא כתיב
גמ' שמין אותו כעבד כנעני .דמסתמא אדם קונהו ושם רשעים ירקב כלומר שם הרשעים לא יזכר והוה
יותר ביוקר מעבד עברי דהקונה עבד עברי כקונה ליה למסדר הש"ס לומר אמר ליה ההוא מינאה לרב
אדון לעצמו ומשום חומרא דהקדש הכי שמין אותו יהודה ומיעקב איש סכני שנזכר באיזה מקומות אעפ"י
שהוא מין לא קשה כיון דלא נקראה מינאה לית קפידה
