Page 984 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 984

‫‪Pg: 984 - 32-Front 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – מגילה‬

                   ‫דף יט‪ ,‬ב‬                      ‫צריכה כל תקוני ס"ת‪ ,‬כמו פשתן דפסול וי"ל‪ ,‬גם ק"ק‬
                                                 ‫לעיל דילפינן דאם קראה על פה פסולה וילפינן‬
‫רש"י ד"ה אלא מאי וכו' להודיעך כחו דר"י‬           ‫מזכירה זכירה‪ ,‬תיפוק לי' כיון דצריכה כל תיקון ס"ת‪,‬‬
‫עכ"ל‪ .‬ק"ק דקי"ל כח דהתירא עדיף‪ .‬וי"ל דכחו דר"י‬   ‫ודאי קראה על פה לא יצא‪ ,‬דאל"ה למה צריכה תיקוני‬
                                                 ‫ס"ת‪ ,‬וי"ל דאפשר לכתחלה בעינן‪ ,‬ובדיעבד יצא על‬
                   ‫דמיקל נשמע מהך דר"י בר"ש‪.‬‬
‫)רנו ליעקב(‬                                                                             ‫פה‪ ,‬ודוק‪.‬‬
                                                 ‫)שרביט הזהב(‬

‫תוס' ד"ה ורבי יהודה וכו' וי"ל דלעולם מיירי‬       ‫שם לוי בר שמואל הוה קרי קמי דרב יהודה וכו'‪,‬‬
‫בקטן שהגיע לחינוך וכו'‪ .‬והק' מוהר"י הכהן ז"ל‬     ‫אמר ליה הרי אמרו הקורא במגילה הכתובה בין‬
‫דמנא להו הא דהתם מיירי בקטן שהגיע לחינוך דילמא‬   ‫הכתובים לא יצא‪ .‬החיד"א בס' פתח עינים כתב‪,‬‬
‫איירי התם בקטן שלא הגיע לחינוך ולפיכך אינו‬       ‫שבליקוטי רבינו בצלאל כת"י הביא הגירסא‪" ,‬רב‬
‫מוציא וצריך שיענה אחריו על כל דבר ודבר‪ .‬והוא‬     ‫יוסף בר חמא הוה קרי קמיה דרב ששת במגילה‬
‫ז"ל תירץ דהכי נמי דהיה יכול לתרץ זה אלא דאי‬      ‫הכתובה בין הכתובים‪ ,‬א"ל הרי אמרו הקורא במגילה‬
‫תריץ הכי הוה אתי דלא כר"א ורב‪ ,‬והם ז"ל תירצו‬     ‫הכתובה בין הכתובים לא יצא"‪ .‬וסיים על זה‪ ,‬והא‬
‫תירוץ דאתייא לתרוייהו‪ ,‬ולעד"ן דלא מצינא לאוקמי‬   ‫דרב יוסף היה קודם שנעשה סגי נהור על ידי מעשה‪,‬‬
‫ההיא דהתם בקטן שלא הגיע לחינוך ולכן צריך לענות‬   ‫כמ"ש הר"ן פ"ק דקידושין‪ .‬ע"כ‪ .‬ותמיהני שהרי‬
‫אחריו אבל בקטן שהגיע לחינוך כיון שהוא חייב‬       ‫מבואר בחולין )יח‪ (:‬דסתם רב יוסף דכוליה הש"ס‬
‫מדרבנן אין צריך לענות אחריו משום דאם כן לפלוג‬    ‫הוא רב יוסף בר חייא‪ ,‬והוא שנעשה סגי נהור ע"י‬
‫ולתני בדידה מי שהיה עבד או אשה וכו' ואם היה קטן‬  ‫מעשה‪ ,‬משא"כ רב יוסף בר חמא שהיה אביו של‬
‫שהגיע לחינוך מקרא אותו עונה אחריו הללויה וכו'‬    ‫רבא‪ ,‬היה פקח מתחלתו ועד סופו‪ .‬וע' בעירובין )נד‪(.‬‬
‫ומדלא אמר הכי אלא אמר אבל בגדול וגו' נראה‬        ‫ובנדרים )נה‪ ,(.‬וא"כ מאי קשיא ליה למרן החיד"א‬
‫להדייא דרישא איירי בקטן שהגיע לחינוך ואי קשייא‬   ‫עד שהוצרך לומר הא דרב יוסף היה קודם שנעשה‬
‫דאיך דימה אותו לעבד ואשה שאינם חייבין במצות‬      ‫סגי נהור‪ ,‬והא הכא הגירסא רב יוסף בר חמא‪ ,‬ולא‬
‫עשה שהזמן גמרא וקטן שהגיע לחינוך בר חיובא הוא‬    ‫סתם רב יוסף דאיהו בר חייא‪ .‬וצ"ע‪ .‬ובעיקר הדין‪,‬‬
                                                 ‫דמסקינן "לא אמרו אלא בציבור‪ ,‬אבל ביחיד יצא"‪,‬‬
             ‫מדרבנן כבר תירצו דהוו תרי מדרבנן‪.‬‬   ‫טעמא בעי‪ .‬ופירש הטורי אבן‪ ,‬דדוקא בזמן שאין‬
‫)שדה הארץ(‬                                       ‫קוראים את המגילה אלא בצבור‪ ,‬והיינו שלא בזמנה‪,‬‬
                                                 ‫דבעי פרסומי ניסא הילכך מגילה הכתובה בין‬
‫בא"ד וקטן אין מחויב‪ .‬מטעם זה אשה לא תוציא‬        ‫הכתובים דליכא בה פרסומי ניסא לא יצא‪ ,‬אבל‬
‫איש במגילה‪ ,‬דהא בעלמא פטורה ממצות עשה שהזמן‬      ‫בזמנה‪ ,‬שאף היחיד יכול לקרוא את המגילה‪ ,‬לא‬
‫גרמא‪ ,‬אפילו מדרבנן‪ ,‬עיין תוס' במסכת ר"ה )לג ע"א‬
‫ד"ה הא( ונמצא גריעא טובא‪ .‬ומגילה ג"כ דרבנן‪,‬‬          ‫חיישינן להא דכתובה בין הכתובים‪ .‬ע"ש‪ .‬וצ"ע‪.‬‬
‫וגרע טפי מתרי דרבנן‪ .‬וכן כתבו לעיל דף ד' )ע"א‬
‫תוס' ד"ה נשים( דאינה מוציאה‪) .‬א"ה‪ ,‬וצ"ע‪ ,‬כיון‬    ‫)מאור ישראל(‬
‫דמה שבד"כ אינה חייבת היינו משום מעשה"ג אבל‬
   979   980   981   982   983   984   985   986   987   988   989