Page 977 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 977
Pg: 977 - 32-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – מגילה
נותנת שנתמעטה מיופיה כדרך שנתמעט אדה"ר דף טו ,א 3
שנאמר ותשת על כפכה עוד שמעתי דסדר עולם מיירי
על חוה ראשונה והמדרש האחר על חוה השניה או גמ' מלאכי זה עזרא וחכמים אומרים מלאכי שמו
וכו' .ולמ"ד מלאכי זה עזרא צ"ע למה נקרא בשמות
אפשר להפך. מחולקים בשני ספריו אשר עשאם בכ"ד עצמו ונלע"ד
)אהלי יצחק( לומר דכיון דעזרא היא בעל תקנה שהכ"ד יכתב
אשורית הוצרך לעשות ספרו הסיפוריי בשמו ולא
שם אמר ליה רב נחמן אנא אמינא רחב רחב וכו'. בשם הנביא מלאכי שבו כתב נביאות ותקשי ממש"ל
הוה מצי לאקשויי ליה מדידיה ,דהא רבי יצחק גופיה בש"ס אלה הדברים מכאן שאין נביא יכול לחדש דבר
אמרה תרי זימני ולא איכפת ליה .ובשלמא לרבי יצחק מעתה וא"כ תקנת התורה שתכתב אשורית נראה
גופיה אפשר שהיה יודע כדמסיק ביודעה ומכירה, חידוש לתרץ זה עשה ספר בשם עזרא שהוא בעל
אבל רב נחמן דלא הוה ידע זה ,אמאי לא הקשה לרבי התקנה להגיד כי אין זה חידוש שאסור לנביא לעשותו
יצחק ואת גופך אמרת לה תרי זימני ולא איכפת לך. אלא דבר חוץ מתרי"ג מצות התורה הוא ואם לא היה
תו קשה הא דפריך רק נחמן הא אנא אמינא וכו', עושה ספריו בשתי שמות לא היה לו רמז מענין זה
דתיקשי ליה אברייתא גופה דקאמר רחב בשמה הוא עזר וסיוע לחכימא ברמיזא למען ידרוש היטב
זינתה ,והא אנא דכירנא את שמה ולא איכפת לי ,אלא
ודאי דברייתא ביודעה ומכירה קאמר .ועיין מהרש"א. לדעת דבר בטעמו.
)ברית יעקב – כת"י( )אוצר חיים – השמטות(
דף טו ,ב
גמ' ועל אונס כרצון ,ואע"ג דלגבי אסור מקרי רצון, שם ת"ר ד' נשים יפיפיות היו בעולם .והק' בס' $customer
כמש"ל עכשיו ברצון ,זהו לגבי דין תורה לדיני בני ראש דוד דף ל"ג ע"א אמאי לא חשיב יעל ומיכל ותי'
דלא היה להם תרתי יפת תאר ויפת מראה וזהו
אדם ,אבל לגבי דין שמים אונס מיקרי. שדקדקו בלשונם יפיפיות תרי יפוי היה להם עכת"ד.
)שרביט הזהב( ובזה יתורץ אמאי לא חשיב רבקה דכתיב בה טובת
מראה אלא משום דלא כתיב נמי יפת תאר והנך ד'
שם אמרה מדת הדין וכו' ,רבונו של עולם מה קים להו לרז"ל דהו"ל תרתי יפ"ת ויפ"מ .ועיין מה
נשתנו אלו מאלו וכו' ,גם אלה ביין שגו וכו'. שהק' התוס' אמאי לא חשיב חוה דהא אמרו בסדר
ופרש"י גם אלה אלו הרשעים הנדונים בגהינם ,ביין עולם שרה בפני חוה כקוף לפני אדם והרב מהר"י
שגו ,כלומר אף הם עשו כהם לפיכך דנם ,עכ"ל. אזולאי בס' שמחת הרגל בפ' אבן מאסו הבונים הקשה
וקשה מאי קאמרה מדת הדין מה נשתנו וכו' ,ומה ע"ז ממה שאמרו במדרש אחר יופי חוה לא היה נחשב
קמהדר מדת רחמים גם אלה ביין שגו ,אף הם עשו לכלום אצל יופי שרה ע"ש מה שתירץ ושמעתי
כהם ,וכפרש"י ,הא לאו ברשיעי עסקינן וכדפריש ליישב דכאן קודם החטא כאן אחר החטא דמ"ש שרה
תלמודא כוליה קרא דלעיל מיניה דכתיב ביום ההוא בפני חוה כקוף בפני אדם היה קודם שחטאה חוה
יהיה ה' צבאות לעטרת צבי וגו' .וי"ל דרש"י לא גריס והמדרש האחר הוה מיירי אחר שחטאה חוה שהסברא
ולרוח משפט זה הדן דין אמת לאמתו ,אלא גריס זה
