Page 972 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 972

‫‪Pg: 972 - 31-Front 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – מגילה‬

‫מהרש"א כמו שיע"ש ועיין מה שהארכתי במאמר זה‬       ‫וז"ש הקב"ה למשיח קובל אני עליך על כורש דאם‬
                                   ‫בדרושי וק"ל‪.‬‬  ‫הוא היה טורח ויקבוץ הכל ולא יגלו עוד ולא אתה‬
                                                 ‫הייתה מקבל כ"כ יסורין נמצא שהוא גרם היסורים‬
‫)אמר ידיד(‬
                                                                                            ‫שלך‪.‬‬
‫תוס' ד"ה אתה מטיל קנאה וא"ת וכו' י"ל דס"ל‬        ‫)מלך שלם(‬
‫דכיון שלא היו רואים זא"ז ליכא קנאה עכ"ל‪.‬‬
‫קשה לפי דבריהם מאי פריך ר"ן קנאה אתה מטיל‬        ‫שם מפני מה נתחייבו וכו' א"ל מפני שהשתחוו‬
‫דילמא ה"נ לא היו רואים זא"ז דמטות זהב היו בגנה‬   ‫לצלם‪ .‬זה נראה דחולק עמ"ש בפרקי ר"א פל"ג דמי‬
‫ומטות כסף בחצר‪ .‬ועיין להרי"ף ולא ירדתי לעמקו‬     ‫שנשתחוה לצלם הרג כולם נבוכדנצר יע"ש דמשמע‬
‫ונ"ל דלעיל קאמר בחצר גנת ביתן בלא וי"ו ור"ל מי‬   ‫נמי שם דלא השתחוו לצלם אלא באותו מחוז ולא כל‬
‫בחצר מי בגנה מי בביתן ברם הכא דקאמר מטות זהב‬     ‫ישראל וכבר נפרע הקב"ה באותה שעה ממי‬
‫וכסף בוי"ו משמע שהיו במקום אחד דאי של כסף‬
‫במקום אחד ושל זהב במקום אחר לימא מטות זהב‬                  ‫שהשתחוו לצלם ופליג הכא בתרתי ודוק‪.‬‬
‫כסף מאי וכסף ש"מ שהיו מעורבים בכל השלשה‬          ‫)סעדו לבכם(‬
‫מקומות ולכן פריך הכא דוקא קנאה אתה מטיל כנ"ל‬
                                                 ‫שם מפני שהשתחוו לצלם וברש"י בימי‬
                                     ‫ברור וק"ל‪.‬‬  ‫נבוכדנצר‪ .‬ואי' בח"א לפירש ר"ת גבי אלמל' נגדוהו‬
‫)אמר ידיד(‬                                       ‫לחננ' מישאל ועזריה הוי פלחי לצלמא דלא הוי אלא‬
                                                 ‫אנדרט' בעלמא וא"כ הדרי קשיא לדוכתי' מפני מה‬
                    ‫דף יב‪ ,‬ב‬                     ‫נתחייבו כליי' ונראה דאף דחמ"ו ידעו מזה דלא הוי‬
                                                 ‫אלא לאנדרט' משום דהיו בחצר המלך משא"כ שאר‬
‫גמ' מרס כלום מירסו בדם לפניך‪ ,‬וק"ק למה הזכירו‬    ‫ישראל לא ידעו מזה וסברי דמשתחווי' לצלם ובע"ז‬
‫מלאכי השרת בכלל ענין מירוס הדם‪ ,‬ובפרט דהיא‬       ‫אף במחשבה חייב ובזה מתורץ נמי קושיא דאמאי‬
‫מילתא דלא שכיחא אלא ביוהכ"פ שהיו עושים כן‬        ‫האריך להם הקב"ה עד ימי אחשורוש משום דלא היה‬
‫תדיר למרס בדם שלא יקרוש ונראה ע"פ מ"ש‬
‫היערות דבש )דף קט"ז ע"ג(‪ ,‬והובא בפירושו למגילת‬            ‫אלא במחשבה ובאמת אנדרט' בעלמא הוי‪.‬‬
‫אסתר )פרק א' פסוק יח(‪ ,‬כי במנות הלוי כ' בשם‬      ‫)רמת שמואל(‬
‫הרוקח‪ ,‬שאותם ימים רבים היו חדשי קיץ שהימים‬
‫ארוכים‪ ,‬וז"ש ימים רבים שמנים ומאת יום‪ ,‬שהימים‬    ‫רש"י ד"ה שהשתחוו לצלם בימי נ"נ‪ .‬ולא ניחא‬
‫היו רבים וארוכים‪ ,‬ובשנת שלש למלכו‪ ,‬שחשב עצמו‬     ‫ליה לפרש לצלם של המן שהניח דמותים על לבו‬
‫למלך כשר דמניסן מנינן‪ ,‬והתחילו מאחד בניסן‪,‬‬       ‫כמ"ש ז"ל בילקוט אחשורוש ועיין בתרגום יונתן בן‬
‫ונשלמו בג' תשרי‪ ,‬כי אצלינו חודש מלא וחדש חסר‪,‬‬    ‫עוזיאל ע"פ וכל עבדי המלך כורעים כו' משום שלא‬
‫וממילא לא נסתיימו אלא ביום ג' תשרי‪ .‬ואח"כ עשה‬    ‫היתה הגזרה אלא על עבדי המלך אשר בשער המ' לא‬
‫לכל העם הנמצאים בשושן‪ ,‬ובכללם ישראל‪ ,‬משתה‬        ‫על כל העולם ולא על שושן כולו נמי ומה להם לכל‬
‫ז' ימים‪ ,‬וביום השביעי הוא יוהכ"פ‪ ,‬ולכן יצא דבר‬   ‫ישראל ליענש על אותם שבשער המ' אבל צלם דנ"נ‬
                                                 ‫כ"י השתחוו לו חוץ מחמ"ו וא"צ למה שנדחק‬
   967   968   969   970   971   972   973   974   975   976   977