Page 967 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 967

‫‪Pg: 967 - 31-Front 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – מגילה‬

‫אשורי‪ ,‬ואז כשירה בכל לשון‪ ,‬והכי מוכח ממתני'‬        ‫תנא ושייר אבל לדידך מי קתני אין בין דהיה לך מקום‬
‫דלקמן‪ ,‬עד שתהיה כתובה אשורית ע"כ‪ .‬והיינו כתב‬       ‫לטעות דלא שייר מידי מרובה ובודאי תנא ושייר דוק‪.‬‬
‫אשורי‪ ,‬דאילו לשון קתני רישא קורין אותה ללועזות‬     ‫)אמרי בינה(‬
‫בלעז‪ ,‬ושוב מצאתי כן בשלטי הגבורים‪ ,‬דבעינן כתב‬
‫אשורי לעולם‪ ,‬ובש"ע כתב דאין לחוש באיזה כתב‬                             ‫דף ח‪ ,‬ב‬
‫כתובה‪ ,‬וצ"ע‪ ,‬דמהתוס' והגמ' נר' דוקא כתב אשורי‪,‬‬
                                                   ‫גמ' אמר ליה ימי כל ימי לרבות מצורע מוסגר וכו'‪.‬‬
                                     ‫ועיין תי"ט‪.‬‬   ‫וק"ל דאמאי לא מקשה הש"ס דלא לכתוב בו דכל ימי‬
‫)שרביט זהב(‬                                        ‫אשר הנגע בו ולא לכתבו כל והוה אמינן דאיירי נמי‬
                                                   ‫במצורע מוסגר מדלא כתב בו כמ"ש בפסוק דלעיל‬
                    ‫דף ט‪ ,‬א‬                        ‫מיניה והצרוע אשר בו הנגע כמו שמקשה הש"ס‬
                                                   ‫בכמה מקומות‪ .‬וא"ת דאם לא כתב לא בו ולא כל הוה‬
‫גמ' וכתבו לו אלהים ברא בראשית‪ .‬וטעמא נ"ל דאף‬       ‫אמינא דאיירי למאי דלעיל מיניה דהיינו דוקא‬
‫אם יטעה לומר עתה שהוא שם כמו שהיה טועה אם‬          ‫למצורע מוחלט כדממעטינן מבו ולכך אצטריך כל‪.‬‬
‫נכתב בראשונה לא יפקר דסוף סוף יורה שאלהים‬          ‫סוף סוף קשה דלמאי הוצרך לכתוב בו בתריתא עוד‬
‫שנכתב בראשונה הוא אשר ברא הבראשית וזה הוא‬          ‫מדאקשי ליה לרבא מבו בתריתא והא קתני וכו' משמע‬
‫אמת אף כי הוא יחשוב כי שם הוא ובכל מעשה‬            ‫דדוקא משום דכתיב בו קשה אבל אי לא כתיב בו לא‬
‫בראשית אלהים כתיב אבל אם יכתבוהו כמ"ש בתורה‬        ‫הוה קשה מידי לרבא ולא אמרינן דאיירי במאי דלעיל‬
‫אם יטעה לומר שבראשית שם הוא ושהוא ברא‬              ‫מיניה כדכתיבנא וא"כ למאי הוצרך לכתוב בו וכל‬
‫אלהים הוא מפקר מפני כי בכל פעם שנזכר אלהים‬
‫בתורה יחשבנו לסיבה שניה לבראשית ויזלזל בו‪.‬‬                                                    ‫וצ"ע‪.‬‬
                                                   ‫)שדה הארץ(‬
                                 ‫]א"ה‪ ,‬עי' תוס'[‪.‬‬
‫)חושב מחשבות(‬                                      ‫רש"י ד"ה לתופרן בגידין וכו' בתפילין ובמזוזות‬
                                                   ‫וכו'‪ ,‬הנה בתפילין לא הזכירו רז"ל תפירה‪ ,‬כי אם‬
‫שם וירכיבם על נושא בני אדם‪ .‬ק"ק למה לא שינו‬        ‫בבתים עיין אורח חיים סי' לב סעי' מ"ז ומ"ט‪,‬‬
‫כן גבי אברהם שהיה כבד בכסף ובזהב )בראשית יג‬        ‫ובמזוזה אדרבה פסק מרן ביו"ד הלכות מזוזה )סי'‬
‫ב( וכתיב וישכם אברהם בבקר ויחבוש את חמורו‬
‫)שם כב ג(‪] .‬א"ה‪ ,‬דרבינו ז"ל הבין שהחשש שלהם‬                       ‫רפח ס"ד( דאם תפרה פסולה וצ"ע‪.‬‬
‫שיחשוב שהתורה אינה אמת שאיך יתכן שלא היה לו‬        ‫)ברית יעקב – כת"י(‬
‫כסף לזה‪ ,‬וא"כ הוא במשה שלא נאמר שהיה עשיר‬
                                                   ‫תוס' ד"ה עד שיכתבנו אשורית וכו'‪ ,‬אבל היכא‬
    ‫כ"ש באברהם שהיה ודאי עשיר‪ .‬כמ"ש להדיא[‪.‬‬        ‫דכתיבה וכו'‪ .‬ק"ק דהא כתיבה בשאר כתב‪ ,‬ובלשון‬
‫)ברית יעקב – כת"י(‬                                 ‫אשורי כשירה לכל‪ ,‬ועכ"ז אינה מטמאה את הידים‪,‬‬
                                                   ‫כמ"ש בגמ'‪ ,‬וכתב עברי אינו מטמא וכו'‪ ,‬וצ"ל‬
‫תוס' ד"ה ורב אשי וכו'‪ ,‬והא לא אשכח התם שום‬         ‫שסוברים התוס' דאינה כשירה לקרות אלא בכתב‬
‫תנא וכו'‪ .‬וא"ת והא מתני' משמע דפליגא אהך‬
   962   963   964   965   966   967   968   969   970   971   972