Page 964 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 964

‫‪Pg: 964 - 31-Front 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – מגילה‬

‫שם הא לענין סדר פרשיות זה וזה שוין וכו'‪ .‬הטור‬     ‫מברייתות רב ששת‪ ,‬רב א"ל לאייבו בריה טרחי בך‬
‫פסק כרשב"ג וכאוקימתא בתרייתא דגמ' דמוקי‬           ‫בשמעתא ולא הועלתי כלום‪ .‬וי"ל דלחדודי לאו דוקא‪,‬‬
‫סתמא דמתני' כרשב"ג‪ ,‬ופסק כוותיה ר' יוחנן והיא‬     ‫אלא ר"ל שידע להבין ולהורות‪ ,‬וגירסא היינו אשגרת‬
‫דעת אביו הרא"ש יעו"ש‪ .‬ודברי הרב ב"י צ"ע שסיים‬     ‫לישן‪ ,‬וק"ק מה חידש ר' יצחק בזה‪ ,‬פשיטא שכן הוא‬
‫על דברי הטור הא דדייק בגמ' הא לענין סדר פרשיות‬    ‫בכל חכמה ובכל אומנות‪ ,‬וי"ל שהתורה יש בה‬
‫וכו' ודבריו הם לנגד דברי הטור זולת אם נאמר שהוא‬   ‫השגחה פרטית ואינו מוצא אלא מי שיגע‪ .‬אבל שאר‬
‫גורס בדברי הטור שאם קראו באדר ראשון אין צריך‬
‫וכו' והוא תמוה‪ ,‬ואף שיש ליישב דבריו בדוחק לא‬                            ‫אומנות אפשר שימצא בקל‪.‬‬
                                                  ‫)שרביט הזהב(‬
                                      ‫ישר בעיני‪.‬‬
‫)גפן פוריה(‬                                       ‫שם אמר עולא איטליא של יון זה כרך גדול של‬
                                                  ‫רומי‪ .‬בתלמוד הנדפס ליכא לשון זה ונ"ל בס"ד דאין‬
                    ‫דף ז‪ ,‬א‬                       ‫מאמר זה מדבר על דירה התחתונה שבארץ ממש אלא‬
                                                  ‫מדבר דרך רמז על כחם בקליפה שלהם‪ ,‬ומספר ש'‬
‫גמ' ומתנות לאביונים שני מתנות לשני בני אדם‪.‬‬       ‫פרסה אורך על ש' פרסה רוחב רומז על אותיות שקר‬
‫עיין להפר"ח סי' תרצ"ד שהקשה מההיא דפ"ג דיומא‬      ‫שהוא דרגא בסט"א‪ ,‬ומספר ש' של אורך הוא רמז על‬
‫ונתן אהרן על שני השעירים גורלות יכול יתן ב' על‬    ‫אות ש' של שקר‪ ,‬ומספר ש' של רוחב רומז על‬
‫זה וכו' ועמ"ש עליו הר' ברכי יוסף נר"ו ועיין‬       ‫אותיות קר דשקר שהם גי' ש'‪ ,‬וישראל נצולין מהם‬
‫למהר"ח ן' עטר זצ"ל ]באור החיים[ בפ' ועשה כרוב‬     ‫בכח שני שי"ן של תפילין של ראש‪ ,‬ושס"ה שווקים‬
‫אחד מקצה מזה ע"ש וע"ע למהר"א אלפאנדארי בס'‬        ‫כמנין ימות החמה שהם היו אף וחמה לעולם‪ ,‬וישראל‬
‫בני חיי הובא בס' מענה לשון דף י"ב ע"ג וע"ע בס'‬    ‫ניצולין מהם בזכות שס"ה סמני הקטורת‪ ,‬ושס"ה‬
‫קול יעקב בח"ה שלו והנה הרב מהרי"א שם תי' לקו'‬     ‫לאוין‪ ,‬וקטן שבהם ט"ז מיל על ט"ז מיל כמנין ו"י‬
‫הפר"ח דבמתנות לאביונים יליף לה מדשני קרא‬          ‫פרקין של יד עשו ששלט בה‪ ,‬דכתיב והידים ידי עשו‪,‬‬
‫דבמנות כתי' איש לרעהו ולא אמ' מנות לרעי' והיה‬     ‫ועל זה אומרים במוסף מפני היד שנתשתלחה‬
‫משמע שני מנות לכל אחד דומיא דשעירים גורלות‬        ‫במקדשך ושלט בשתי ידיו ימין ושמאל דכתיב והידים‬
‫וכתב איש לרעהו ובמתנות נקט לאביונים בל"ר ע"כ‬      ‫ידי עשו תרתי‪ ,‬ולכן הם ט"ז על ט"ז וישראל ניצולין‬
‫לדרשא אתא לומר שני מתנות לשני אביונים עכ"ד‪.‬‬       ‫מהם בכח שם אבג"י דאנא בכח שעולה ט"ז‪ ,‬ובכח‬
‫וליתא דבמנות לא קבילו עלייהו אלא ב' מנות לאיש‬     ‫שם חב"ו שעולה ט"ז‪ .‬ומ"ש צדו אחד ים וצדו אחד‬
‫א' ולהכי לא מצי למימר מנות לרעים בלשון רבים‬       ‫הרים וגבעות וכו' רמז שישראל ניצולין בזכות התורה‬
‫אבל במתנות דכתיב לאביונים בלשון רבים אימא‬         ‫שיש בה ד' חלקים שהם פרד"ס רמונים מן ד' צדדין‬
‫דקיבלו עלייהו שתים שהן ארבע וק"ל ושמעתי‬           ‫של הקליפה‪ ,‬והיינו צדו אחד ים דחלק הסוד קראו ים‪,‬‬
‫משמא דגברא רבא הרב המובהק שמריה קאטאריואס‬         ‫וצדו הרים וגבעות רמז לחלק הדרש‪ ,‬וצדו אחד ברזל‬
‫זלה"ה שתי' דבמתנות לא שייך לומר שני מתנות‬         ‫רמז לחלק הרמז‪ ,‬וצדו אחד חלסית ומצולה רמז לחלק‬
‫לאיש אחד דכל מה שיתן לאיש אחד לא חשיב אלא‬
‫מתנה אחת ולא חשיב שתי מתנות אלא כשיחלקם‬                                   ‫הפשט הענין מצד הרביעי‪.‬‬
                                                  ‫)בניהו(‬
   959   960   961   962   963   964   965   966   967   968   969