Page 968 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 968
Pg: 968 - 31-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – מגילה
הלכה כמותו א"כ קשה דרבי אבהו למה הוצרך הוא ברייתא ,דהא קתני אין בין ספרים לתפילין וכו',
לפסוק הלכה כרבי שמעון ב"ג בכאן] .ע"ש שהאריך ותפילין ע"כ דבעינן בהו ספר ודיו ,ומספר תורה
גמרינן להו ,וקתני אין בין וכו' ,אלמא דלענין ספר
יותר[. ודיו שוים שאר ספרים לתפילין ומזוזות ,י"ל דהא
)לי לישועה( דמשמע ממתני' דשוים ,היינו לומר דבכללות הספרים
שם אתאן לר"מ כו' חוזר כו' ,כתב הריטב"א בחי' שוים בהדי תפילין ומזוזות ,אבל הספרים בעצמם
למגילה הנדפס בסוף ספר מכתם לדוד וז"ל וכיון דכן חלוקים זה מזה ,דספר תורה בעי ספר ודיו ,ולא שאר
הלכתא כר"ן )צ"ל כר"מ( דרבי סתם מתני' כוותיה ספרים ,ותנא לא תני בהאי מתני' אלא חילוק דשוה
ואפי' דר"מ ור"י הלכתא כר"י עכ"ל .ותמהתי על בכולם ,שכל הספרים ואפילו ספר תורה חלוקים
המראה שהרי במס' יומא די"ג ע"ב פסקו רב ור' יוחנן מתפילין ומזוזות שהם נכתבים בכל לשון ,אבל ספר
בפשיטות דהל' כר"י בזה יע"ש ואיך כתב הרב הכי ודיו דבעינן ליה מיהא בספר תורה לא תני ליה הכא,
וצ"ע .ובדברי הרב ניחא לן דאמאי איצטריכו לפסוק
הל' כר"י אלא איצטריכו דלא תימא דהל' כר"מ משום אע"פ שבאמת שאר ספרים חלוקים בו מתפילין.
דסתם לן רבי כוותיה לכן אצטריכו לפסוק הל' כר"י )חי' ר"מ מאימראן(
או נאמר דלא ס"ל לרב ור"י האי כללא דר"מ ור"י
הל' כר"י ודוק) .א"ה עיין להרב ש"י בחי' ליומא די"ג דף ט ,ב
ע"ב(. גמ' אמר רבי אבהו אמר ר"י הלכה כרשב"ג וכו'.
)אבני שהם( וקשיא לי דלמה הוצרך לפסוק הלכה כרשב"ג הא רבי
יוחנן גופיה מר ניהו דכליל לן כללא כל מקום ששנה
רש"י ד"ה וכתבו לו במקום ואת הארנבת ואת רשב"ג במשנתנו הלכה כמותו חוץ מערב וצידן וראיה
צעירת הרגלים לפי וכו' .לכאורה מאי נותן טעם אחרונה וזה כלל גדול איתיה בגמרא בכמה דוכתי
רש"י ,ונראה משום דהוקשה לו דאפילו אמרו ואת בב"ק ב"מ וב"ב בכתובות גיטין וסנהדרין וז"ל
צעירת הרגלים מה תקנה עשו הא הוא יודע שהיא הגמרא אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן כל מקום
ארנבת מאחר שהיא צעירת הרגלים ולכן בא רש"י ששנה רשב"ג במשנתנו הלכה כמותו חוץ מערב וצידן
לתרץ ואמר לך לפי שידיה קטנות מרגליה ועל כן הוא וראיה אחרונה ע"כ ובסנהדרין דף ל"א איתא הכי
אינו יודע שהיא ארנבת מאחר שהארנבת ידיה קטנות אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן הלכה כחכמים
מרגליה דבשלמא אם היו אומרים ואת צעירת הידים ואמר רבה בר רב הונא אין הלכה כרשב"ג ופריך
היה מקום להקשות מה תקנו הא הוא יודע שהיא הש"ס פשיטא ומשני הא קמ"ל דבהא אין הלכה
ארנבת אבל מאחר שהם אמרו לו ואת צעירת הרגלים כרשב"ג הא בכלהו הלכה כרשב"ג לאפוקי מדרבה
אין הוא יודע שהיא ארנבת וא"ת ח"ו נמצא שהם בר בר חנא דאמר חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה
מוציאים דבר שקר מפיהם שהם אומרים צעירת ע"כ ופירש"י דרבה בר רב הונא סבר דהלכה כרשב"ג
הרגלים והיא ידיה קטנות מרגליה ויש לומר שאין ה"נ בכלהו חוץ מר"א ורבה בר בר חנא דאמר סבירא ליה
שהם קטנות דהיינו רגליה אבל גבי ידיה הם גדולות חוץ מהני תלתא ע"כ נמצא דאיכא פלוגתא בין הני
אמוראי אם הלכה כרשב"ג בערב וצידן או לאו אבל
ודו"ק וכן פיר' מורי הרב. חוץ מאלו כולי עלמא מודו דכל מקום ששנה רשב"ג
)יתר הבז – ליקוטים(
