Page 966 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 966

‫‪Pg: 966 - 31-Front 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – מגילה‬

                    ‫דף ח‪ ,‬א‬                        ‫לזה אמר חייב לבסומי בפוריא עד דלא ידע וכו' היינו‬
                                                   ‫שאינו נותן לבו להבחין ולהרגיש החילוק שבין אם‬
‫מתני' אין בין נדרים וכו'‪ .‬פי' רמב"ם ז"ל במתני'‪,‬‬
‫דנדבות אינו חייב באחריותן לפי שייחדן והפרישו‪,‬‬          ‫הקדים ארור המן לבין אם הקדים ברוך מרדכי‪.‬‬
‫ולא נהירא דנדרים נמי אפילו ייחדו והפרישו כגון‬      ‫)חי' ר' יעקב אבטאן(‬
‫דאמר הרי עלי עולה זו חייב באחריותו דכיון דאמר‬
‫עלי כמאן דטעין אכיתפיה דמי כדאמר בסמוך בגמ'‪,‬‬       ‫שם‪ .‬ולפי שהוא רחוק מן השכל שאפילו יגיח ירדן‬
‫ועוד כי נמי אמר הרי עלי סתם ואחר זמן הפרישו כי‬     ‫של יין ושכר אל פיהו של אדם לא יהפך השיטא‪,‬‬
‫ייחדו והפרישו אמאי חייב באחריותו‪ ,‬אלא ודאי עיקר‬    ‫ולפיכך נאמרו בו כמה פירושים‪ ,‬ועוד יש לדקדק דאי‬
‫טעמא דנדבה כמו שפי' הרב ז"ל במתני' שהרי לא‬         ‫כפשוטו היל"ל עד דטעי בארור המן וברוך מרדכי‪,‬‬
‫קיבלה עליו אבל נדר קיבלו עליו דוק‪ .‬ומיהו בפרק‬      ‫מה הלשון אומרת בין ארור המן לברוך מרדכי‪ ,‬ולפי‬
‫י"ד דמעשה קרבנות סעיף שישי כתב בעל כסף משנה‬        ‫קוצר דעתי נראה לפרש ע"פ מספר מצב האותיות‬
‫ז"ל דהאומר שור זה עלי אינו חייב באחריותו והכי‬      ‫ששמעתי מפי הרב כמוהר"ר רחמים יוסף אגייני‬
‫איתא בערכין דף ך' ע"ב והיינו כדברי רמב"ם ז"ל‪,‬‬      ‫זלה"ה והוא מאל"ף עד יו"ד נחשבים כחשבונם‪,‬‬
‫ומיהו קשה אם כן מאי קאמר מתני' אין בין נדרים וכו'‬  ‫ומשם ואילך כא"ף נחשבת בי"א‪ ,‬למ"ד נחשבת בי"ב‪,‬‬
‫דאין בניהם מידי דנדר נמי כי אמר שור זה עלי אינו‬    ‫וכן על זה הדרך עד תי"ו נחשבת בכ"ב‪ ,‬וכשתחשוב‬
‫חייב באחריותו‪ .‬ועוד קשה דרמב"ם ז"ל לא הביא דין‬     ‫ארור המן מספר זה יעלה חשבונו ע"ט‪ ,‬וברוך מרדכי‬
‫זה שם ואמאי נקט באומר על מנת שלא אתחייב‬            ‫במספר זה יעלה חשבונו צ"ז‪ ,‬נמצא דברוך מרדכי‬
‫באחריותו ושביק דין זה‪ ,‬ומיהו י"ל דסמיך במאי דנקט‬   ‫יתירה על ארור המן ח"י‪ ,‬שהיא מדת היסוד שממנה‬
‫דמי שור זה דוקא משמע הא אמר שור זה עלי פטור‬        ‫יורד השפע והברכה לישראל‪ ,‬כמ"ש בסוף אדרא‬
                                                   ‫זוטא ע"פ כי שם צוה ה' את הברכה‪ ,‬ועל ידה מרדכי‬
                                      ‫ועדין צ"ע‪.‬‬   ‫הוא ברוך‪ ,‬וכנגדה בעשר קליפין דטומאה משם היה‬
‫)אמרי בינה(‬                                        ‫המן ארור‪ ,‬דזה לעומת זה עשה האלהים‪ ,‬וזהו שדקדק‬
                                                   ‫רבא בדב"ק עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי‬
‫גמ' לא ס"ד כו'‪ ,‬אין להקשות דילמא ב' לטומאה קלה‬     ‫ר"ל שיטעה בחשבונו ולא ידע כמה הפרש יש בין‬
          ‫כבעל קרי אבל ג' לטומאה חמורה‪ ,‬וק"ל‪.‬‬      ‫ארור המן לברוך מרדכי שעי"כ המן ארור ומרדכי‬
                                                   ‫ברוך‪ ,‬שאין צריך להשתכר כ"כ כי במה שיוסיף על‬
‫)מר דרור(‬                                          ‫למודו בקל יטעה בחשבון לפי שאינו חשבון פשוט‬
                                                   ‫ודו"ק‪ .‬ועל פי זה החשבון תעלה אסתר למספר חן‪,‬‬
‫תוס' ד"ה אין בין נדר וכו' אי נמי תנא ושייר וכו'‪,‬‬   ‫ולזה נשאה חן בעיני כל רואיה דשמא גרים‪ ,‬וזהו‬
‫תמיה לי מאי דעתייהו דתוספות דאי לישנא דאין בין‬     ‫שאמר הכתוב ותהי אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה‬
‫משמע דתנא ושייר מאי קאמר במרובה מי קתני אין‬        ‫דהיל"ל ותשא אסתר חן בעיני כל רואיה‪ ,‬כמ"ש‬
‫בין דמשמע דאי הוה קתני אין בין על כרחין לא הוה‬     ‫למעלה ותשא חן וחסד לפניו מכל הבתולות אלא‬
‫שייך לומר תנא ושייר‪ ,‬ושמא י"ל דהתם לפי סברת‬        ‫דר"ל דהוית שמה שהוא אסתר שעולה למספר חן‪,‬‬
‫המקשה קאמר וליה לא סבירא ליה והכי פירושו‬
‫לדידי בין דקתני מרובה בין אי הוה תני אין בין ודאי‬           ‫גרם לה שנשאה חן בעיני כל רואיה ודו"ק‪.‬‬
                                                   ‫)חיגרא דיומ"א(‬
   961   962   963   964   965   966   967   968   969   970   971