Page 962 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 962
Pg: 962 - 31-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – מגילה
כולהו אנשי כנה"ג תקנינהו ,דאי ס"ד אנשי כנה"ג י"ד לידי נותר דחלבי י"ט אין קריבין בשבת וב"ה לא
וט"ו תקון אתו רבנן ועקרי תקנתא דתיקנו אנשי חיישי וה"ה דליפלגו בשאר רגלים אלא עצרת
כנה"ג והתנן אין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חבירו,
ומאי קושיא הא אינהו לא מבטלי לגמרי אלא שקובעין איצטריך כמ"ש בגמרא שם ואינו נוח לי וצ"ע.
בימים אחרים והא לא מיקרי ביטול וכמ"ש בתוספות )אברהם יגל(
ז"ל. דף ה ,ב
)מים חיים(
גמ' אלא רבי בר ארביסר הוה וכי נטע בחמיסר
שם בא"ד א"נ י"ל דרצה לעוקרו מתשיעי נטע .קשה דמהכא משמע דבי"ד אסור במלאכה.
ולקובעו וכו' עכ"ל .הקשה הרב הגדול פרי חדש וקשה דאיך אפשר לומר להאי שינוייא שיהיה כיום
במים חיים לפי דברי התוס' מאי מקשה הגמרא לעיל טוב ואסור במלאכה ,והתנן לקמן בהדיא דף י"ז ע"א
בריש מכילתין והא תנן אין ב"ד יכול לבטל דברי ריש פרק הקורא את המגילה ,דתנן התם היה כותבה
חבירו אא"כ גדול ממנו בחכמה ובמנין כיון שהם לא דורשה ומגיהה ,אם כיוון לבו יצא .ואמרו בירושלמי
עקרו התקנה לגמרי עכ"ל יע"ש שהניח הדבר )פ"ב ה"ב( הדא אמרה שהוא מותר בעשיית מלאכה.
בקושיא .ולכאורה נראה לתרץ דהתוס' הרגיש בזה תירץ בפרי חדש סימן תרצ"ו )ס"א( דההיא איכא
וזהו שכתבו כדאמר ר"י התם וכו' ור"ל הכא שאני לאוקמה בבני כפרים המקדימים ליום הכניסה,
דלא מיקרי עקירה משו' דרובא דפורענותא הוה שאע"פ שקורין את המגילה ,מותרין לעשות מלאכה
בעשירי כדאמר ר"י אילו הואי התם אבל נראה לי ביום קריאתה ,עי"ש) .הגה ,מה שתירץ מר זקני
שאין צריכין לזה וקושיא עצמה ליתא דאין כוונת זלה"ה דבבני כפרים איירי ,הוא דוחק ,דסתמא קאמר
התוס' דקושטא דמלתא הכי הוא אלא כוונתם ז"ל לתת דקאי אכולהו .והנראה לתרץ הוא דכתיבה שאני ,דאף
סברא להך תנא איך ס"ד דרבי עביד הכי והא תנא אין דמלאכה אסירא ,מ"מ הכתיבה מותרת ,וכדאמרינן
ב"ד יכול לבטל וכו' ואהא משנו דס"ד האי תנא דהא בחול המועד דאף דאסור לכתוב ,מ"מ הרי אמרו
דתנן אין ב"ד יכול וכו' היינו דוקא כשעוקרו לגמרי )מו"ק יח ,ב( דכותבין שטרי מיאונין וחליצה וכדומה,
אבל וכו' אבל לפי האמת כשאמר לפניו רבי אבא בר והכי נמי הכא אף דכתיבה אסירא ,אם לכתוב מגילה
זבדא לא כך היה מעשה בודאי אפילו אינו עוקרו מותר .וכן כתב הרב המאירי )בפ"ב( וז"ל ,מכאן סמכו
לגמרי תיקרי עקירה ואינו יכול לבטל דברי חבירו תלמידי חכמים לכתוב סברותיהם אף ביום הפורים
דרך שמחה ושעשוע ,וכענין שאמרו היה כותבה
ובגמרא דתקשה לעיל הכי ס"ל ודוק. דורשה ומגיהה ,ע"כ .וק"ל .הצעיר יוסף טולידאנו
)בני שמואל – ליקוטים( ס"ט(.
)ברית יעקב – כת"י(
דף ו ,א תוס' ד"ה ובקש לעקור וכו' א"נ י"ל דרצה לעקרו
מט' ולקובעו בעשירי וכו' .משמע כיון שאינו מבטלו
גמ' אמר רבא מי איכא למ"ד וכו' .נ"ל שצ"ל רבה
בה"א במקום רבא ומר ניהו רבה הוא מפרק לה אלא לגמרי אלא קובעו ביום אחר רשאי לבטל דברי
חבירו .וק' מהא דאמרי' בריש מכילתין )ב' ע"א( מכדי
