Page 962 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 962

‫‪Pg: 962 - 31-Front 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – מגילה‬

‫כולהו אנשי כנה"ג תקנינהו‪ ,‬דאי ס"ד אנשי כנה"ג י"ד‬  ‫לידי נותר דחלבי י"ט אין קריבין בשבת וב"ה לא‬
‫וט"ו תקון אתו רבנן ועקרי תקנתא דתיקנו אנשי‬        ‫חיישי וה"ה דליפלגו בשאר רגלים אלא עצרת‬
‫כנה"ג והתנן אין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חבירו‪,‬‬
‫ומאי קושיא הא אינהו לא מבטלי לגמרי אלא שקובעין‬         ‫איצטריך כמ"ש בגמרא שם ואינו נוח לי וצ"ע‪.‬‬
‫בימים אחרים והא לא מיקרי ביטול וכמ"ש בתוספות‬      ‫)אברהם יגל(‬

                                            ‫ז"ל‪.‬‬                      ‫דף ה‪ ,‬ב‬
‫)מים חיים(‬
                                                  ‫גמ' אלא רבי בר ארביסר הוה וכי נטע בחמיסר‬
‫שם בא"ד א"נ י"ל דרצה לעוקרו מתשיעי‬                ‫נטע‪ .‬קשה דמהכא משמע דבי"ד אסור במלאכה‪.‬‬
‫ולקובעו וכו' עכ"ל‪ .‬הקשה הרב הגדול פרי חדש‬         ‫וקשה דאיך אפשר לומר להאי שינוייא שיהיה כיום‬
‫במים חיים לפי דברי התוס' מאי מקשה הגמרא לעיל‬      ‫טוב ואסור במלאכה‪ ,‬והתנן לקמן בהדיא דף י"ז ע"א‬
‫בריש מכילתין והא תנן אין ב"ד יכול לבטל דברי‬       ‫ריש פרק הקורא את המגילה‪ ,‬דתנן התם היה כותבה‬
‫חבירו אא"כ גדול ממנו בחכמה ובמנין כיון שהם לא‬     ‫דורשה ומגיהה‪ ,‬אם כיוון לבו יצא‪ .‬ואמרו בירושלמי‬
‫עקרו התקנה לגמרי עכ"ל יע"ש שהניח הדבר‬             ‫)פ"ב ה"ב( הדא אמרה שהוא מותר בעשיית מלאכה‪.‬‬
‫בקושיא‪ .‬ולכאורה נראה לתרץ דהתוס' הרגיש בזה‬        ‫תירץ בפרי חדש סימן תרצ"ו )ס"א( דההיא איכא‬
‫וזהו שכתבו כדאמר ר"י התם וכו' ור"ל הכא שאני‬       ‫לאוקמה בבני כפרים המקדימים ליום הכניסה‪,‬‬
‫דלא מיקרי עקירה משו' דרובא דפורענותא הוה‬          ‫שאע"פ שקורין את המגילה‪ ,‬מותרין לעשות מלאכה‬
‫בעשירי כדאמר ר"י אילו הואי התם אבל נראה לי‬        ‫ביום קריאתה‪ ,‬עי"ש‪) .‬הגה‪ ,‬מה שתירץ מר זקני‬
‫שאין צריכין לזה וקושיא עצמה ליתא דאין כוונת‬       ‫זלה"ה דבבני כפרים איירי‪ ,‬הוא דוחק‪ ,‬דסתמא קאמר‬
‫התוס' דקושטא דמלתא הכי הוא אלא כוונתם ז"ל לתת‬     ‫דקאי אכולהו‪ .‬והנראה לתרץ הוא דכתיבה שאני‪ ,‬דאף‬
‫סברא להך תנא איך ס"ד דרבי עביד הכי והא תנא אין‬    ‫דמלאכה אסירא‪ ,‬מ"מ הכתיבה מותרת‪ ,‬וכדאמרינן‬
‫ב"ד יכול לבטל וכו' ואהא משנו דס"ד האי תנא דהא‬     ‫בחול המועד דאף דאסור לכתוב‪ ,‬מ"מ הרי אמרו‬
‫דתנן אין ב"ד יכול וכו' היינו דוקא כשעוקרו לגמרי‬   ‫)מו"ק יח‪ ,‬ב( דכותבין שטרי מיאונין וחליצה וכדומה‪,‬‬
‫אבל וכו' אבל לפי האמת כשאמר לפניו רבי אבא בר‬      ‫והכי נמי הכא אף דכתיבה אסירא‪ ,‬אם לכתוב מגילה‬
‫זבדא לא כך היה מעשה בודאי אפילו אינו עוקרו‬        ‫מותר‪ .‬וכן כתב הרב המאירי )בפ"ב( וז"ל‪ ,‬מכאן סמכו‬
‫לגמרי תיקרי עקירה ואינו יכול לבטל דברי חבירו‬      ‫תלמידי חכמים לכתוב סברותיהם אף ביום הפורים‬
                                                  ‫דרך שמחה ושעשוע‪ ,‬וכענין שאמרו היה כותבה‬
              ‫ובגמרא דתקשה לעיל הכי ס"ל ודוק‪.‬‬     ‫דורשה ומגיהה‪ ,‬ע"כ‪ .‬וק"ל‪ .‬הצעיר יוסף טולידאנו‬

‫)בני שמואל – ליקוטים(‬                                                                       ‫ס"ט(‪.‬‬
                                                  ‫)ברית יעקב – כת"י(‬

                    ‫דף ו‪ ,‬א‬                       ‫תוס' ד"ה ובקש לעקור וכו' א"נ י"ל דרצה לעקרו‬
                                                  ‫מט' ולקובעו בעשירי וכו'‪ .‬משמע כיון שאינו מבטלו‬
‫גמ' אמר רבא מי איכא למ"ד וכו'‪ .‬נ"ל שצ"ל רבה‬
‫בה"א במקום רבא ומר ניהו רבה הוא מפרק לה אלא‬       ‫לגמרי אלא קובעו ביום אחר רשאי לבטל דברי‬

                                                  ‫חבירו‪ .‬וק' מהא דאמרי' בריש מכילתין )ב' ע"א( מכדי‬
   957   958   959   960   961   962   963   964   965   966   967