Page 959 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 959
Pg: 959 - 30-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – מגילה
שם הדר פשטה וכו' דאמר מר וכו' .לכאורה תמוה תוס' ד"ה חיישינן וכו' .הרב בעל הלכות קטנות
מה נתחדש לו בזה ופשיט ממנה בעייתו מדאמר מר, ח"ב סימן רח"ל כתב ז"ל אם מותר לגרש בלילה,
הרי כבר מידע ידע דכבוד הבריות עדיף ,מדמת מצוה תשובה ממה שכתבו התוס' במגילה דף ג' ד"ה חיישינן
דחי אפילו שחיטת פסח ותלמוד תורה ,ועכ"ז מיבעיא כו' ז"ל דא"כ אם אמר לנו אחר שנכתוב גט לאשתו
הוה בעי אי אמרינן דחי אפילו למגילה החמורה או בלילה משמע דפשיטא להו דמגרשין בלילה וכעין
לא ,וא"כ במאי פשיט לה עתה .אלא נראה פשוט ע"פ ראיה מן הגמרא ושכחתי ,עכ"ל ,ההיא ראיה לא
מה דראיתי במציעא דף ל' ע"ב ששם הקשו התוספות ידענא אבל זו שכתב ראוי היה לשכחה דמה ראיה
למה הוצרך הכתוב לומר והתעלמת ללמוד לזקן ואינו מכתיבת הגט לגרושין ולפי דרכו היה לו להביא ראיה
לפי כבודו הרי מולאחותו נילף דגדול כבוד הבריות, ממשנה ערוכה בפ"ב דגיטין דתנן נכתב בלילה כו'
ותירצו דולאחותו אתי למת מצוה שהוא בזיון גדול כשר ועוד אפי' כתיבת הגט ליכא למילף מדבריהם
וכו' עי"ש ,מדבריהם נילף דוהתעלמת אתיא אפילו אלא אמירה לחוד הוא דקאמרי .ולעיקר ספקו נראה
לכבוד הבריות במקום שאין בו בזיון גדול כ"כ ,וא"כ דיש ללמוד מקדושין דאמרינן בקדושין גבי דינר רע
בזה אתי שפיר פשיטותיה דרבה ,דמדאמר מר גדול דף ח' דקדשה בלילה וכן דף י"ב ובפ' נערה דף מ"ג
כבוד הבריות אפילו במקום שאין בזיון כל כך ,א"כ כגון דיהבה בלילה ועיין בספר פרח מטה אהרון ח"ב
ש"מ דכבוד הבריות הוא דבר יקר מאד ,וא"כ סברא )סי'( דאישתמיטתיה הנך דכתיבנא כי לא הביא ראיה
הוא דהוא עדיף ממקרא מגילה ,ומת מצוה דחי מקרא
מהני ,ועיין בספר קול בן לוי ,דוק.
מגילה ודו"ק.
)חדד ותימא( )אור יקרות(
תוס' ד"ה כרך שישב וכו' .תיפוק ליה דהוה ליה דף ג ,ב
ישב ולבסוף הוקף וכו' .לפום מאי דפסק מרן בסימן
תרפ"ח ,דבישב תחילה ,ודעתו להקיפו ,שרי ,והוה גמ' דתניא ולאחותו וכו' הרי שהיה הולך לשחוט
ליה כאילו הוקף ולבסוף ישב ,לא קשה מידי ,די"ל את פסחו .פירוש דהאי ולאחותו בנזיר כתיבא וקרא
דהכא נמי מיירי בישב ודעתו להקיפו ,ופשוט .שכן יתירא הוא שהרי נתרבו כל הקדושות מאמו ומאחיו,
כתב בפרי חדש) .סימן תרפ"ח סוף סעי' א' ד"ה אייתר ליה קרא דולאחותו ,אם אינו ענין לנזיר תנהו
ענין לאדם דעלמא שהלך למול בנו או לשחוט פסחו.
ומ"ש(. הכי משמע מדברי רש"י כאן )ד"ה ולאחותו( אבל
)ברית יעקב – כת"י( בנזיר דף מ"ח )ע"ב ,ד"ה לכדתניא( פירש רש"י
בהדיא שהנזיר עצמו הוא שהלך לשחוט פסחו ולמול
דף ד ,א את בנו .עי"ש ברש"י ,והתוס' )ד"ה ולאחותו( ועיין
גמ' ואמר ריב"ל פורים שחל להיו' בשבת שואלין עוד בברכות )דף י"ט ע"ב(.
ודורשין בענינו של יום מאי איריא פורים אפילו )ברית יעקב – כת"י(
י"ט נמי .עיין בתוס' ,וקשה מאי פריך דילמא דוקא
פורים צריך לאשמעינן משום דאמרינן שואלין
