Page 956 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 956
Pg: 956 - 30-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – מגילה
פי' רש"י ,ואם נפשך לומר דמימרת רב הנז' כחכמים מסכת מגילה
דפליגי אריב"ק דמלאכי שמו ולאו היינו עזרא אכתי
קו' הירוש' ור"ח לרב וחכמים במקומה עומד' ועיין דף ב ,א
בהר"ן מ"ש בשם הרמב"ן בריש מכילתין ,וי"ל דכבר
ידע ר"ת דאיכא מאן דפליג בהא וס"ל דעזר' לא עלה מתני' מגילה נקראת בי"א בי"ב בי"ג בי"ד בט"ו.
מקמי אחשורוש אלא אח"ז אלא דמ"מ קי"ל כר"ן מצאתי בכת"י אבא מארי זלה"ה וז"ל הנה י"א וכו'
דקאמר מסתברא כמ"ד מלאכי זה עזרא וא"כ עכ"ל עד ט"ו עולים כמנין אדנ"י ומנין הראשון שהוא י"א
דכבר סליק עזרא וקאמר עוד ר"ת דגם הירוש' א"ל עולה ו"ה והמנין האחרון שהוא ט"ו עולה י"ה והמנין
דסבר כר"ן דכבר סליק עזרא והא דמק' הירוש' אינו האמצעי שהם י"ב י"ג י"ד עולים ט"ל ,ארור המן
אלא מסברת חכמים ורב דפליגי אריב"ק ואע"ג דלא שהפריד בין י"ה לו"ה שהפריד בין הוי"ה למדת
קי"ל כותייהו מקשה מינייהו לגלויי למילתא בעלמא המלכות עב"מ )א"ה הן הן דברים הלא הם כתובים
דתקנת סופרים אינה מאנשי כנה"ג אלא מחכמי בס' הנורא של"ה ע"ש( .ולענ"ד שבזה מתורץ למה
המשנה וקראי אסמכתא בעלמא ופליג הירוש' בהא לא נכת' שם הוי"ה ב"ה במגילה והוא כדי לבטל
אגמ' דידן דמסיק דאנשי כנה"ג תקון וכ"כ הריטב"א מחשבתו של המן הרשע שרצה להפריד בין י"ה לו"ה
בשם ר"ת בכוונת הירו' וע"ש בהריטב"א פי' ר"ת ופי' ולפיכך לא כת' שמו ב"ה במגילה לומ' שלא נעשית
פי' מחודש בכוונת הירוש' ועמ"ש הר' המאירי שם מחשבתו שנסתלק שם הוי"ה ממעשה ידיו ולא מצא
מה להפריד ויגע לריק ולהבל ולא הועילה כוונתו ולזה
ע"ש. לא כתבו מרדכי ואסתר שם הוי"ה במגילה להודיענו
)אהלי יצחק( שלא הגיע שום פירוד בין י"ה לו"ה ח"ו ולראיה
גמ' ואימא תריסר ותליסר כדאר"ש בר יצחק י"ג ולרמז לא כתבו שמו ית' ללמד זה לדורות ודו"ק.
זמן קהלה לכל היא כו' ואימא שיתסר ושביסר ולא )מכתב לחזקיהו(
יעבור כתיב .שמעתי מקשים דלא יתכן שיקראו
המגילה ביום הכניסה שלאחריו שחל בשביסר דאם שם אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה] .א"ה
חל י"ד ביום שישי דאם חל שביסר ביום ב' דלאחר הוקשה לרב ז"ל שיום הכניסה הותקן ע"י עזרא והיה
פורים בלא זה כבר קראו המגילה ביום י"ג שהוא יום אחר זמן המגילה[ ,כתב הרב פתח עינים נר"ו בשם
הכניסה שלפני פורים דמיום הכניסה ליום הכניסה לא ר"ת בס' הישר וז"ל דמקמי אחשורוש סליק עזרא
דחינן כמ"ש לק' ד"ד ע"ב ובודאי קוראים אותה ביום אלא דבטילת עבודת בית אלהנא עד שנת תרתין
י"ג דזמן קהילה לכל היא ולפיכך לא צריך לרבויי לדריוש וכו' ואמרי' עזרא זה מלאכי עכ"ל והן אמת
ולע"ד א"ל דלפי המקשן דסבר דאימא שיתסר דהכי מוכח לחד תנא לקמן דף ט"ו ע"א ואמרי' נמי
ושביסר הוא דאין כאן צד קדימה כלל דאיך אפשר אר"ן מסתברא כמ"ד מלאכי זה עזרא דכתיב וכו' ע"ש
לקרות המגילה קודם שיבא פורים יום מנוח דבשלמא וידוע דהרמב"ם מיאן בסברא זו עיין בס' אמרי בינה
אחר שיעבור פורים איכא צד לומר דתקינו רבנן לבני אבל לא ידעתי מה יענה ר"ת מש"ס ערוך שם ספ"ק
הכפרים שיקראו המגילה כיון שכבר חל עליהם חיוב דף ט"ז סע"ב דא"ר גדול ת"ת יותר מבנין בה"מ שכל
בי"ד כדין תשלומין אבל לא קודם שיחול זמן החיוב זמן שברוך ן' נריה קיים לא הניחו עזרא ועלה ,ע"ש
ואפילו בי"ג וסמך לזה ממ"ש הפר"ח ס"ס תרצ"ב
