Page 951 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 951

‫‪Pg: 951 - 30-Back 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים ‪ -‬מכות‬

‫רש"י ד"ה בין בראשונה וכו'‪ .‬פי' רש"י ז"ל‬              ‫בר"פ י"ז מה' סנהדרין ונמצא לדידיה דמ"ב אין‬
‫ראשונה היינו הגבהה דהיינו קודם שהכהו ושניה‬           ‫ראויות להשתלש מן התורה וזהו תי' הש"ס דבמ"ב‬
‫הוא אחר שהכהו‪ ,‬והר' מגדנות נתן כ' ז"ל‬                ‫חוזר ולוקה יעש"ב וש"י‪ ,‬ולפי זה צ"ל דפי' המשנה‬
‫והריטב"א ז"ל מותיב לה דהא אמרינן לקמן קלה‬            ‫דמפרש הר"מ כפי' ריב"ן ז"ל דס"ל דכיון דחכמים‬
‫בתחילה מלקין אותו ונראה דרש"י ז"ל סובר‬               ‫תקנו ל"ט חשיב במ"ב ראוי להשלש ובס' היד חזר‬
‫דכשהגביה להכותו חשוב כמו שהכהו ודוק עכ"ל‪.‬‬            ‫בו כטעם הרב חסדי דוד ז"ל ופי' פי' אחר ודוק‪.‬‬
‫והיינו כדאמרי' בסנהדרין דח"ן ע"ב המגביה ידו על‬
‫חבירו אע"פ שלא הכהו נקרא רשע שנאמר ויאמר‬             ‫)בית מועד(‬
 ‫לרשע למה תכה כו' ש"מ דההגבהה חשוב הכאה‪.‬‬
‫)יפה תלמוד(‬                                                      ‫דף כג‪ ,‬א‬

                  ‫דף כג‪ ,‬ב‬                           ‫גמ' נפסקה רצועה בשנייה פוטרין אותו וכו'‪.‬‬
                                                     ‫הנה הר"ם במז"ל )הל' סנהדרין פי"ז ה"ה( פרושי‬
‫מתני' ר"ח ן' עקשייא אומר רצה הקב"ה לזכות‬             ‫מפ' לה בשנייה הוא אומד ב' הראשונה הוא אומד‬
‫את ישראל ]וכו'[ הרבה להם תורה ומצות וכו'‪.‬‬            ‫א' דפוטרין אותו מן הא' ומלקים אותו את הב'‪,‬‬
‫והוא תמוה כי כיון שרצה לזכות את ישראל א"כ‬            ‫ולפ"ז צ"ל דהגמרא משמע ליה בדברי שמואל הא‬
‫היה ליתן להם קצת תורה ומצות שיוכלו לקיים‬             ‫דאמר כפתוהו ורץ פטור אף דכפתוהו לשנים ורץ‬
‫אותם‪ ,‬אבל כיון שהרבה להם תורה ומצות אין‬              ‫בראשון דפוטרין אותו אף מן השני ולזה קפריך ליה‬
‫יכולין לקיים‪ ,‬וא"כ יצא שכרן בהפסדן‪ ,‬וכן הקשו‬         ‫הגמרא שפיר וזהו שדקדק הרמב"ם ז"ל בלשונו‬
‫הא' ז"ל‪ .‬ואיפ"ל במה שהקשו הראשונים ז"ל‬               ‫כשפסק להא דשמואל אחר שכתב דפטור הוסיף‬
‫דבפ"ק דקידושין בעבד עברי שחלה ג' ועבד ג' אינו‬        ‫בלשונו וכתב ואין מחזירים אותו ור"ל דבחזרה‬
‫חייב להשלים‪ ,‬ואילו במציעא פ' האומנין אמרו‬            ‫תליא מילתא דאין מחזירין אותו עוד אף לשאמדוהו‬
‫דהיכא דאניס שכיר לא יהיב ליה אלא שכר שלפני‬           ‫לכמה לאוין דאלת"ה יתור נפי"ש הוא‪ ,‬ועיין‬
‫האונס‪ ,‬ורבו התירוצים בזה‪ ,‬ותירוץ דנוגע לנו הוא‬
‫זה דשאני עבד פועל דהשכירו למלאכה זו ידועה‬                                   ‫להמש"ל ז"ל שם ודו"ק‪.‬‬
‫ולפיכך כשלא עשאה אף אם נאנס אין לו אלא שכר‬           ‫)מגדנות נתן(‬
‫שלפני האונס‪ ,‬אבל ע"ע דנשתעבד לעשות כל‬
‫מלאכות בעה"ב נסתחפה שדהו‪ ,‬וא"כ ותצא דינא‬             ‫מתני' כל חייבי כריתות שלקו נפטרו ידי כריתתן‬
‫לגבי ישראל‪ ,‬אם נאנסו במצות ה' לכאורה אין להם‬         ‫וכו' דברי רחב"ג וכו'‪ .‬הנה מדברי הר"מ במז"ל‬
‫שכר אלא שלפני האונס כדין שכיר‪ ,‬אבל כיון שנתן‬         ‫בפי' המשניות נראה דרחב"ג איירי אף בשלא עשה‬
‫להם השי"ת תורה הרבה‪ ,‬כי רבו תרי"ג מצות‬               ‫תשובה מדכתב דאין הלכה כרחב"ג ובתחילת דבריו‬
‫ודקדוקיהין וענפיהן‪ ,‬דמיין לעבד עברי דנשתעבד‬          ‫פסיק ותני וכתב כבר הקדמנו כי המלקו' עם‬
‫לעשות כל מלאכות‪ ,‬ומקבלי' שכר גם על זמן‬               ‫התשובה מכפר את הכרת וכו' והוא כמו שכתב‬
‫האונס דלא קיימו התו' והמצות‪ .‬וכפ"ז כוונת התנא‬        ‫בריש פרקין אלא שבחיבורו )הל' סנהדרין פי"ז‬
‫רחב"ע ר"ל רצה הקב"ה לזכות את ישראל‪ ,‬דהיינו‬           ‫ה"ז( נראה שפסק כרחב"ג מדלא כתב ותשובה‬
‫שלא יחסר משכרן כלום‪ ,‬ומשום דדילמא דדינם‬              ‫יעו"ש ודו"ק‪ .‬והנה ראיתי להר"ב המאור ז"ל‬
‫כדין שכיר דאין מקבילין שכר על זמן האונס ה"נ‬          ‫שהכריח דאיירי בשלא עשה תשובה דאי תשובה‬
‫בישר' דאם נאנסו אין מקבילין שכר‪ ,‬לזה אמר לפי'‬        ‫איכא מלקות ל"ל וכו' יעו"ש‪ .‬ולע"ד הדבר קשה‬
‫הרבה להם תורה ומצות והדר דינהו כדין ע"ע‬              ‫דהא אחייבי כריתות תשובה תולה ויוה"כ ויסורין‬
‫משום דנשתעבד למלאכות הרבה דאיינו חייב‬                ‫ממרקים כדאמרי' ד' חלוקי כפרה וא"כ ה"נ נימא‬

                                                               ‫דתשובה עם המלקות מכפרת מיד ודוק‪.‬‬
                                                     ‫)מגדנות נתן(‬

                                                ‫‪951‬‬
   946   947   948   949   950   951   952   953   954   955   956