Page 951 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 951
Pg: 951 - 30-Back 22-02-27
אוצר מפרשים -מכות
רש"י ד"ה בין בראשונה וכו' .פי' רש"י ז"ל בר"פ י"ז מה' סנהדרין ונמצא לדידיה דמ"ב אין
ראשונה היינו הגבהה דהיינו קודם שהכהו ושניה ראויות להשתלש מן התורה וזהו תי' הש"ס דבמ"ב
הוא אחר שהכהו ,והר' מגדנות נתן כ' ז"ל חוזר ולוקה יעש"ב וש"י ,ולפי זה צ"ל דפי' המשנה
והריטב"א ז"ל מותיב לה דהא אמרינן לקמן קלה דמפרש הר"מ כפי' ריב"ן ז"ל דס"ל דכיון דחכמים
בתחילה מלקין אותו ונראה דרש"י ז"ל סובר תקנו ל"ט חשיב במ"ב ראוי להשלש ובס' היד חזר
דכשהגביה להכותו חשוב כמו שהכהו ודוק עכ"ל. בו כטעם הרב חסדי דוד ז"ל ופי' פי' אחר ודוק.
והיינו כדאמרי' בסנהדרין דח"ן ע"ב המגביה ידו על
חבירו אע"פ שלא הכהו נקרא רשע שנאמר ויאמר )בית מועד(
לרשע למה תכה כו' ש"מ דההגבהה חשוב הכאה.
)יפה תלמוד( דף כג ,א
דף כג ,ב גמ' נפסקה רצועה בשנייה פוטרין אותו וכו'.
הנה הר"ם במז"ל )הל' סנהדרין פי"ז ה"ה( פרושי
מתני' ר"ח ן' עקשייא אומר רצה הקב"ה לזכות מפ' לה בשנייה הוא אומד ב' הראשונה הוא אומד
את ישראל ]וכו'[ הרבה להם תורה ומצות וכו'. א' דפוטרין אותו מן הא' ומלקים אותו את הב',
והוא תמוה כי כיון שרצה לזכות את ישראל א"כ ולפ"ז צ"ל דהגמרא משמע ליה בדברי שמואל הא
היה ליתן להם קצת תורה ומצות שיוכלו לקיים דאמר כפתוהו ורץ פטור אף דכפתוהו לשנים ורץ
אותם ,אבל כיון שהרבה להם תורה ומצות אין בראשון דפוטרין אותו אף מן השני ולזה קפריך ליה
יכולין לקיים ,וא"כ יצא שכרן בהפסדן ,וכן הקשו הגמרא שפיר וזהו שדקדק הרמב"ם ז"ל בלשונו
הא' ז"ל .ואיפ"ל במה שהקשו הראשונים ז"ל כשפסק להא דשמואל אחר שכתב דפטור הוסיף
דבפ"ק דקידושין בעבד עברי שחלה ג' ועבד ג' אינו בלשונו וכתב ואין מחזירים אותו ור"ל דבחזרה
חייב להשלים ,ואילו במציעא פ' האומנין אמרו תליא מילתא דאין מחזירין אותו עוד אף לשאמדוהו
דהיכא דאניס שכיר לא יהיב ליה אלא שכר שלפני לכמה לאוין דאלת"ה יתור נפי"ש הוא ,ועיין
האונס ,ורבו התירוצים בזה ,ותירוץ דנוגע לנו הוא
זה דשאני עבד פועל דהשכירו למלאכה זו ידועה להמש"ל ז"ל שם ודו"ק.
ולפיכך כשלא עשאה אף אם נאנס אין לו אלא שכר )מגדנות נתן(
שלפני האונס ,אבל ע"ע דנשתעבד לעשות כל
מלאכות בעה"ב נסתחפה שדהו ,וא"כ ותצא דינא מתני' כל חייבי כריתות שלקו נפטרו ידי כריתתן
לגבי ישראל ,אם נאנסו במצות ה' לכאורה אין להם וכו' דברי רחב"ג וכו' .הנה מדברי הר"מ במז"ל
שכר אלא שלפני האונס כדין שכיר ,אבל כיון שנתן בפי' המשניות נראה דרחב"ג איירי אף בשלא עשה
להם השי"ת תורה הרבה ,כי רבו תרי"ג מצות תשובה מדכתב דאין הלכה כרחב"ג ובתחילת דבריו
ודקדוקיהין וענפיהן ,דמיין לעבד עברי דנשתעבד פסיק ותני וכתב כבר הקדמנו כי המלקו' עם
לעשות כל מלאכות ,ומקבלי' שכר גם על זמן התשובה מכפר את הכרת וכו' והוא כמו שכתב
האונס דלא קיימו התו' והמצות .וכפ"ז כוונת התנא בריש פרקין אלא שבחיבורו )הל' סנהדרין פי"ז
רחב"ע ר"ל רצה הקב"ה לזכות את ישראל ,דהיינו ה"ז( נראה שפסק כרחב"ג מדלא כתב ותשובה
שלא יחסר משכרן כלום ,ומשום דדילמא דדינם יעו"ש ודו"ק .והנה ראיתי להר"ב המאור ז"ל
כדין שכיר דאין מקבילין שכר על זמן האונס ה"נ שהכריח דאיירי בשלא עשה תשובה דאי תשובה
בישר' דאם נאנסו אין מקבילין שכר ,לזה אמר לפי' איכא מלקות ל"ל וכו' יעו"ש .ולע"ד הדבר קשה
הרבה להם תורה ומצות והדר דינהו כדין ע"ע דהא אחייבי כריתות תשובה תולה ויוה"כ ויסורין
משום דנשתעבד למלאכות הרבה דאיינו חייב ממרקים כדאמרי' ד' חלוקי כפרה וא"כ ה"נ נימא
דתשובה עם המלקות מכפרת מיד ודוק.
)מגדנות נתן(
951
