Page 952 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 952
Pg: 952 - 30-Front 22-02-27
אוצר מפרשים -מכות
וכן בזמן שגזרו על רבן גמליאל הריגה והפיל עצמו להשלים וה"נ בנ"ד כיון דישראל משועבדין לקיים
אותו הממונה עליו מן הגג וניצול רבן גמליאל, מצות וחוקים הרבה הו"ל כע"ע ומקבלין שכר אף
ויצאה בת קול ואמרה שהוא מזומן לעולם הבא ,וכן
הוה גם כן בעובדא דר' חנינא בן תרדיון ,וכן ביום על האונס ,ודו"ק.
פטירתו של רבינו הקודש .ונראה דכאן נקיט )משכיל לדוד – צבאח(
מקומות שיש להם רמז ואסמכתא בכתובים ,ועוד
כאן נקיט על זמן שהיו נביאים מתנבאים בעולם שם ר' חנניה בן עקשיא אומר רצה הקב"ה
דלא הוה צורך בבת קול ויצאה בת קול ,אבל בזמן לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה,
דליכא נביאים אין זה חידוש דאתמר בגמרא שהיו שמספרה תרי"א מצות ששמעו מפי משה ומצות
שהם מיעוט רבים שנים והם אנכי ולא יהיה לך
משתמשין בבת קול. שאלו שמעום מפי הגבורה כמשאז"ל שאילו לא
)בן יהוידע( היה עושה כן אלא שהיה משמיעם כל התרי"ג מצות
מפי משה לא היה מרבה זכות לישראל כשחטאו
שם שס"ה לאוין כמנין ימות החמה ורמ"ח בעגל באמור כי אנכי ולא יהיה לך בלשון יחיד
עשה כו' .כתוב בגליון הזוהר פ' תרומה דף קס"ב ולנכח למשה צוה ולא לישראל כמשאז"ל שבזה
ע"א בשם רבינו האר"י ז"ל העשין הם כחסדים היה רוצה משה להקל מעליהם עון העגל ומביא
בחינת זכור ולאוין בגבורות בחינת שמור יע"ש ראיה ממ"ש ה' חפץ למען צדקו דכתיב ביה יגדיל
ולכן בסעודת ליל שבת שהוא סעודה ראשונה כנגד תורה שהם תרי"א מצות וגם יאדיר שפירושו שנתן
יצחק נאזר בגבורה אומרים שמור וזכור בדיבור בהם כח אדיר לשמוע עוד שני מצות אחרות מלבד
אחד נאמרו להקדים שמור שהוא העיקר באותה התורה מפי הקב"ה כי פרחה נשמתם אז מדבור
סעודה ובסעודת הבוקר סעודה ב' שהיא כנגד ראשון והוצרך הקב"ה להחיותם וליתן בהם כח
אברהם איש החסד אומרים זכור ושמור זכור מקדם
כל שהוא עיקר מה דשייך בה שעתא ועל כן שס"ה שיכלו לשמוע עוד הדבור השני מפיו כמשאז"ל.
לאוין שהן בגבורות כמנין ימות החמה חמה עזה )חושב מחשבות(
כמו שנאמר כצאת השמש בגבורתו וגם קשה
עונשם ותשו' כדאמרי' ביומא דף פ"ו ע"א יע"ש גמ' ושאילת שלום דכתיב והנה בועז וכו' ואומר
ורמ"ח עשה כמנין אברהם שהוא מדת החסד ומנין ה' עמך וכו' .עמ"ש מהרש"א בח"א להקשות
דגדעון קדים טובא למעשה בועז ו' דורות ע"יד,
רח'ם רח'ם תזכו'ר בחי' זכור כאמור. ועמ"ש אני עני בדרשו' ס' ויחי ובחי' ב"ב דל"א
)יפה תלמוד( ע"א ובסנהדרין דל"ו ע"א ,ובתו' נזיר דכ"ג סע"ב
כ' דרות היתה מאתים שנה אחר עגלון מלך מואב
דף כד ,א הנז' בס' שופטים עי"ד ,וכ' נמי דאבצן זה בועז.
גמ' כשהיה מגיע רבן גמליאל ]וכו'[ היה בוכה )סעדו לבכם(
וכו' הא חדא מנייהו ימוט .יש לדקדק אמאי בכי,
דהא אף דדוד אמר עושה אלה ,עכ"ז הרי חבקוק שם בשלשה מקומות הופיע רוח הקודש .קשה
והלא כמה פעמים הופיע רוח הקודש בבת קול בזמן
שהיה אחריו העמידן על אחת ,וא"כ מאי בכי דודאי התנאים ,חדא בזמן הלל ושמאי שאמרה בת קול
הוא דלא ימוט אפילו בחדא מנייהו וראיה מחבקוק. אלו ואלו דברי אלהים חיים והלכה כבית הלל ,וכן
ותו קשה בתירוץ הגמרא דמשני ]מי כתיב[ עושה בעובדא דר' אליעזר בתנורו של עכנאי שיצאה בת
קול ואמרה מה לכם אצל ר' אליעזר שהלכה כמותו,
כל אלה ,עושה אלה כתיב ,אפילו בחדא מינייהו,
דאיך אפשר לומר כן דדוד חדא מינייהו קאמר,
952
