Page 949 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 949
Pg: 949 - 30-Front 22-02-27
אוצר מפרשים -מכות
רש"י ד"ה אי לאו דקלסך וכולי בשביעית משו' דף כא ,ב
חורש וכולי עכ"ל.
וכת' מהרש"א מיהו ק"ק דאיכא למ"ד דחורש מתני' יש חורש תלם אחד כו' .כתב ריב"ן ז"ל יש
בשביעית אינו לוקה ע"ש ,וכונתו דהתם קאמ' ר"י עובר בלא תחרוש בשור ובחמור ונלקטים עליו
ור"א חד אמר לוקה וח"א אינו לוקה ולא מסיימי איסור' הרבה כו' ובהא לא קעסיק שיהא חורש
ומהכא מוכח דר"י ס"ל חורש בז' לוקה דהא ר"ל בכמה שוורים וכמה חמורים והרי נלקטים עליו
תלמידיה הוה ואי לאו דידע דר"י ס"ל דחורש בז' איסור' הרבה כו' עכ"ל ואניו"ק דבריו אינם מובנים
לוקה לא הוה אמר הכי וכה"ג איתא בתמורה ד' כ"ד כלל דאיך יהא חייב הרבה אם חרש בהרבה שוורים
ע"ב דמייתי ראיה מר"א תלמידיה ולא אהדר ליה וחמורים הרי הכל חרישה אחד היא ומה לי אם
ר"י הכי .ועיין במ"ש מרן ז"ל בפ"א מה' כלאים חרש בשור וחמור אחד ומ"ל אם חרש בשוורים
דרבינו פ' כרבה ודבריו סותרים למ"ש בה' שבת וחמורים הרבה הכל חרישה אחד היא וכי אם אכל
פ"א דהתם מוכח דרבי' פסק כרב יוסף .וראיתי לה' שני זיתי חלב חייב שתים הרי זה פשוט דאינו חייב
מש"ל ז"ל שם בה' כלאים שהקשה על דברי מרן אלא אחת כמבואר בש"ס בפשיטות בכמה דוכתי
שם בס"פ בתרא דע"ז יעו"ש ,ולק"מ דהתם בדרך וכ"כ התוספות לעיל ד"ך בפשיטות בכמה דוכתי
דחייה קאמ' ליה דאפשר דרבנן פליגי ואית להו וכ"כ התוספות לעיל ד"ך בפשיטות ואפי' בקרחה
)חסר כמה שיטות( אין הכרח דרבנן פליגי .ודברי דגלי קרא לחייב על כל קרחה וקרחה כתבו התוס'
השע"ה שם תמוהים דאדרבא אליבא דרב יוסף שם דלהכי אוקמוה בש"ס בסך ה' אצבעותיו נשא
פשיטא ליה למרן דרבנן אסרו דר"י מספק"ל, ואותבינהו בב"א משום דאי קרח בידו קרחה גדולה
שיעור חמש קרחות אין סברה לחייב על כל שיעור
)והשאר חסר הי"ח(. קרחה חיוב אחד שהרי הכל קרחה א' חשיב וה"נ
דכוותא כל שחרש בחרישה א' עם שוורים וחמורים
)חלב חיטים( הרבה הכל חרישה אחת היא .ומצאתי בכתבי עט"ר
רבי אבא נר"ו בליקו' למכילתין שכתב מן שמי
תוס' ד"ה לא יגלחו וא"ת מאי מייתי כו' וי"ל מימי ילדותי לתרץ לפי חומר הנושא דזה שכתב
דגמרי מיניה עכ"ל .לא באתי לכונתם חדא דאי ריב"ן שיהא חורש כו' והרי נלקטים עליו כו' לא
הקו' היא קו' דגבי כהנים כתיב וה"מ דשאני כהנים קאי אלא לאיסור מוקדשין דתני במתני' והן
דריבה בהם הכתוב מצות יתי' א"כ מאי תי' דגמרי' מוקדשים דבאיסו' זה ודאי דלכל אחד ואחד חייב
מניה ועוד ק"ט דאעיקרא קו' ליתא דהרי מג"ש הוא בפני עצמו משום לא תעבוד כדמוכח בסמוך שכתב
דילפי' ליתן את של זה בזה וכמבואר בפ"ק דקי' ריב"ן דחייב ב' אשור ואחמור משום לא תעבוד
והביאו ריב"ן בסו' להדיא וילפי' לה מג"ש האי וא"כ ה"ן כשחורש בשוורים וחמורים הרבה חייב
מהאי והכי אמרי' בפ"ק דקי' יע"ש .והנראה ודאי אכל חד וחד משום לא תעבוד וז"ש ובהא לא קעסיק
דחי' לשון יש בדבריהם וכצ"ל דגמרי' מניה בג"ש כו' והרי נלקטים עליו איסור' הרבה כלו' דהיה יכול
למתני' החורש בשוורים וחמורים והיו נלקטי'
כדאיתא בקידושין ודוק. איסור' הרבה דבכל חד איכא איסור מוקדשין לפי
מנין השוורים והחמורים וכדאמרן ודוק.
)בית מועד(
)בית מועד(
דף כב ,א
949
