Page 944 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 944
Pg: 944 - 30-Front 22-02-27
אוצר מפרשים -מכות
למשה מסיני לא תמצא מחלוקת והא הכא פליגי בזה דעת הר"פ אחיו של הרא"ה ז"ל לא ס"ל כלל
ר"ש ורבנן ע"ש .וכוונתו פשוטה דהא ר"ש ס"ל דבבהמה אמרינן גופין מחולקין מפני קו' המש"ל
דהלכה למשה מסיני לא נאמרה רק לענין קרבן
דבעי כזית ולא במזיד למלקות ורבנן ס"ל דהלכה כנ"ל.
למשה מסיני נאמרה גם לענין מזיד למלקות דבעי )בית מועד(
כזית דהא דס"ל סתם אכילה בכזית הוא משום
דשיעורין הלכה למשה מסיני וכמבואר בעירובין דף יז ,א
דף ד' ויומא דף פ' ובהרמב"ם פרק י"ד מהלכות
מאכלות אסורות הלכה ב' ע"ש הרי דפליגי מתני' עד שלא קרא עליהם .בפי' הרמב"ם ז"ל
בשיעורין שהם הלכה למשה מסיני אם נאמרו כשאכל בכורים אחר שקרא עליהם אינו חייב
בקרבן דוקא או אפילו למלקות ודלא כהרב שמן מלקות לפי שהם נכסי כהן ע"כ .וכתב עליו החכם
טוב שנתקשה בדבריו וע' להתפ"ב גופיה בחידושיו הר"ר סולימאן אוחנא ז"ל צ"ע מה טעם הוא שאם
למס' תמיד דף כ"ז שהקשה על דברי הב"ש שם הוא מדבר בכהן שאכלם פשיטא שאינו לוקה שכיון
והרמב"ם הנז' מכמה דוכתי ומכללם מדברי שקרא עליהם כבר נעשית מצותן ומותרין לכל כהן
הריטב"א כאן שכתב כדברי רש"י ושוב כ' דעל ואם הוא מדבר בזר שאכלן ודאי שחייב מלקות כמו
כרחך צריך לומר דלא תמצא מחלוקת בעיקר הדבר אוכל תרומה ואפילו שהם נכסי כהן לוקה ואין
אבל בפרטות פליגי והשתא כלהו הנך סוגי' משלם שאין לך משלם ואינו לוקה אלא עדים
מתורצים שפיר זולת הך דנזיר דהאיש מדיר את בנו זוממין וחובל בחברו .וי"ל שלעולם הוא מדבר
בנזיר ודברי הריטב"א במכות דקשה לישבם ע"ש בכהן שאכלם ומ"מ לכ"ע מצותן לכתחלה בעו
ולא ידעתי למה אין דברי הריטב"א מתורצים דה"נ קריאה והנחה ואם לא היתה כי אם אחת למר
אין הפלוגתא בעיקר אלא בפרטות אם הלכה למשה
מסיני זו נאמרה לגבי מלקות כמו לגבי קרבן וע' קריאה מעכבא ולמר הנחה מעכבא עכ"ל ז"ל.
להרב זרעא דיוסף סי' קמ"ו שהאריך בענין זה. )מלאכת שלמה(
)פרחי כהונה( גמ' אם לאוכלן חוץ לחומה קל וחומר מהמעשר
הקל וכו' .הקשה הרב פני זקן ז"ל נימא דאי
דף יז ,ב ממעשר איכא למימר דיו לבא מן הדין להיות כנדון
ולא לקי אלא משראה פני החומה כדלקמן דף י"ט
גמ' דאית בהו שתי אכילות .כן צ"ל .וק"ק מאי ולכך איצט' בהו קרא ללקות בחוץ והניח בוי"ל
חומרא בשתי אכילות ,אדרבה החומרא היא שאין ע"ש .והתירוץ פשוט דאי מוקמינן קרא כפשטיה
בה כי אם אכילת גבוה ולא אכילת הדיוט) .עי' ולא באם אינו ענין אם כן הוא בעינן בהו נמי שיראו
פני החומה מהך דרשא דמעשר דבחד קרא איתמרו
ריטב"א ,אע"ן(. לא תוכל לאכול בשעריך וגו' כי אם לפני וגו' כי
)ברית יעקב( ואי מוקמינן לקרא באם אינו ענין אם כן מוקמינן
לכל חדא באיסורא דשייך ביה דמצינו כבר איסור
עשה כמ"ש רש"י ז"ל.
רש"י ד"ה אפי' וכו' דהא רבי יצחק וכו' וגבי )פרחי כהונה(
אזהרה איכא קרא יתירא עכ"ל .ודבריו תמוהים
רש"י ד"ה כך מחלוקת וכו' והלכה למשה מסיני
דבגמ' לעיל לא משני אלא ריה"צ גמר עונש היא עכ"ל .מכאן הקשה הרב תפארת בחורים ז"ל
מאזהרה ואפי' למ"ש התוס' שם דפי' הגמ' הוא לדברי הרמב"ם בהקדמתו לסדר זרעים דבהלכה
944
