Page 942 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 942
Pg: 942 - 30-Back 22-02-27
אוצר מפרשים -מכות
)בשם כסא שלמה( שם ומוציא שם רע מאונס נמי לא גמר דאיכא
למפרך מה לאונס שכן עשה מעשה וכו' .ק"ק כל
דף טז ,א זה אשים בק"ו ואימא הכי ומה אונס שעשה מעשה
ואפ"ה לא הועילה חומרתו והקילה התורה בו
גמ' אר"י אנו אין לנו אלא זאת וכו' והא איכא שאינו לוקה ומשלם אמר רחמנא ולו תהיה לאשה
וכו' .וק"ל דאמאי לא הקשו והא איכא נמי נותר מוציא שם רע דלא עשה מעשה ואפ"ה החמירה
דהוי לאו הניתק לעשה לא תותירו כו' והנותר כו' התורה בו להיות לוקה ומשלם לא כ"ש ובשלמא
דהיכא דמקיים העשה מצילו ממלקות דהיינו הלאו לעיל בהא דפריך מה למוציא שם רע שכן לוקה
ואפשר דיבטל העשה כגון שישליכוהו לים או ומשלם אין לומר דכ"ז אשים בק"ו ע"ד זה ומה וכו'
יאכילנו לכלבים דמבטל העשה דהנותר ממנו כו' דפרכא הכתובה באוריי' היא ואין להבליעה בק"ו
וכמ"ש הרמב"ן בחי' למכות לעיל בסמוך דהעשה כמ"ש התו' ז"ל בריש פ"ק דקדושין וע"ע לבעלי
הוא דוקא שרפה אבל אם השליכו לים או האכילו הכללים ז"ל אבל הא דפרכא דסברא היא י"ל בק"ו
לכלבים הוי מבטל העשה והוי כמו פאה ושילוח הקן
דמבטל העשה בידים וא"כ אמאי לא הקשו כן וכאמור ,וי"ל.
בגמרא .וי"ל דהא דאמר ר"י אנו אין לנו אלא וכו'
היינו היכא דפטור משום לאו הנית"ל ולפיכך היכא )פני זקן(
דמבטל שהוא קיומו של לאו חייב ואהא קאמר ר"י
אנו אין לנו כו' דהיינו בענין זה דאינו פטור אלא דף טו ,ב
משום דמקיים העשה דהיינו לאו הנת"ל ולפיכך
היכא דאינו מקיים העשה נמצא דעובר על לאו תוס' ד"ה מידי הוא טעמא וכו' וק' לר"ל וכו'
ומש"ה חייב ,משא"כ בנותר דת"ל משום לאו שאין טמא שבא למקדש וכו' .הרז"ה ז"ל תירץ דלר"ל
בו מעשה שאין לוקין עליו ומש"ה לא הקשו כן איכא למימר דשאני כרת דגמר לעיני מלעיניך וכו'
בגמרא דהא בנותר אפילו דעבר העשה אינו לוקה והרמב"ן ז"ל במלחמותיו תמה עליו דהא שאר לאוי
משום שאין בו מעשה וכס' ר"י גופיה דלאו שאין דגמירי מניה ואפ"ה בעינן דומיא וכו' ואדרבה וכו'
בו מעשה אין לוקין עליו משא"כ בשלוח הקן ופיאה יעו"ש ,ושאר בשרינו החכם השלם הר' דוד טייב
דיש בו מעשה ופטור משום לאו הניתק לעשה דוקא יצ"ו תירץ דלא דמי דשאני שאר לאוי דילפותא
דידהו מעיקר' לאו דחסימה דסמיך ליה מלקות ולכך
ולפיכך היכא שאינו מקיים העשה חייב. בעי' דומיא דידה משא"כ גבי כרת דהילפות' אינה
)אבני שוהם( מלאו דחסימה אלא מגוף דמלקות יליף ואף דלא
שם דמדירה ע"ד רבים .מק' לדעת ר"ת בגיטין כתיב' גבי חסימה ולכך לא פלוג ודוק.
בפרק השולח דבעינן רבים מפורשים הא מצו )מגדנות נתן(
הרבים ההם להתיר לו וא"כ ל"מ ביטלו .ונראה
דל"ק דלס"ד דהשתא דאפילו לדבר מצוה אין לו שם ד"ה במאי קא מיפלגי וכו' וא"ת כי לא קיים
התרה אעפ"י דדעת רבים מסכמת להתיר לד"מ א"כ שילוח האם וכו' .וי"ל ע"פ מש"כ רש"י ,שלמ"ד
אפי' יתירו לו רבים ל"מ והא דקי"ל דמצו רבים קיימו ולא קיימו עבירת הלאו נגמרה מיד כשעבר
להתיר לו אינו אלא למסקנא דלד"מ יש לו התרה עליו והעשה ניתן להיות תחת המלקות והתראת
ספק אינה אם יש ספק בעונש אלא אם יש ספק
דחד טעמא הוא. בעבירת הלאו ,אבל כל שעבר על העבירה ודאי כמו
)משמרות כהונה( כאן אונס שגירש אע"פ שיש ספק בקבלת העונש
הוה התראת ודאי.
942
