Page 943 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 943
Pg: 943 - 30-Back 22-02-27
אוצר מפרשים -מכות
סי' ג' שהוכיח מהתוס' בד"ה ולא פליגו ,שאם נחלק תוס' ד"ה אי דקטלא וכו' וא"ת דילמא מיירי
ע"י לעיסה חייב משום בריה ,ודוק(. דקטלה וכו' דמיירי שהרג בשוגג וי"ל וכו' כיון
דהרגה שלא במתכוין וכו' עכ"ל .ולומר דאיירי
)ברית יעקב( דקטלה במזיד בלא התראה הא קים ליה בדרבה
מניה דרבנן אמרו מכניסין אותו לכיפה עד שתבקע
שם ד"ה צירעה וכו' אבל לא תשקצו וכו' לאו כריסו וא"כ אחר שעשו רבנן כן לא מ"ל בביטלו
בשרץ כתיב וכו' עכ"ל .תמהני דבמעילה דט"ז ודוק .ויש מי שתירץ דקים ליה בדרבה מניה שניתן
ע"ב מבואר להדיא דקרא בשרצים כתיב ע"ש ועיין רשות לגואל הדם להורגו בנפשו ,אלא דכל זה לא
יתיישב מדקאמ' הגמ' לעי' התרו בו למלקו' ולא
להתוס' בפ' כ"ש דכ"ד ע"ב ע"ש. למיתה לוקה למאן דס"ל דלאו הניתן לאזהרת
)משמרות כהונה( מב"ד לוקי' עליו ואם איתא ת"ל דקים ליה בדרבה
מניה שמכניסי' אותו לכיפה או שניתן רשות בנפשו,
תוס' ד"ה ריסק ט' נמלים כו' וא"ת דל"ל כו' ודוחק לומר דמיירי בשאר מיתות ב"ד .והיה אפשר
בכזית ממנו לילקי משום לאו דשרצים כו' י"ל לומ' דלמאן דסבר דלוקי' אלאו הניתן למב"ד ס"ל
לכך נקט כו' בלא נכתבו בלשון אכילה כו' .עיין דכיון דהתרו בו למלקות ולקי אין מכניסין אותו
להריטב"א שתי' עוד משם הר"פ ז"ל אחיו של
הרא"ה ז"ל דלהכי נקט וא' חי לאשמועינן דאפי"ה לכיפה ולא ניתן רשות לגואל הדם להורגו ודוק.
לא לקי אלא שש דסד"א דלחייב חד סרי ה' משום )מגדנות נתן(
חד חי וה' משום אכילת כזית נמלה כו' יע"ש.
ונלע"ד בכונתו דסד"א שיהיה חייב על החי בפ"ע דף טז ,ב
ועל הכזית בפ"ע )ועל הכזית בפ"ע( משום דהוו
גופין מוחלקין דאמרן בעלמא דכל שהם גופין גמ' אמר רב אכל טבל של מעשר עני לוקה .עיין
מוחלקין אף שהם משם א' ובהתראה א' חייב על כל להכ"מ בפי' מה' מ"א דין ך' שכתב דמדברי רב אין
אחד ואחד וכמ"ש בפ"י יוחסין דע"ז ועיין בתוס' הכרח דאין בו מיתה ע"ש ,ותמהני דפ' הנשרפין
לקמן ד"ך ד"ה לא ואף כאן כיון שהנמלה היא בריה דפ"ג ע"ב ס"ל לרב זר שאכל תרומה אינו במיתה
שלימה וחשיבא להלקות עליה אף שהיא פחותה ושם בע"א נ"ל דטבל במיתה מג"ש מתרומה וכיון
מכזית א"כ הוי גוף מחולק וחייב עליו בפ"ע ועל דרב ס"ל תרומה גופה אינה במיתה א"כ ע"כ דס"ל
השאר שריסק עם זו השלימה דהוי כזית בפ"ע לרב דטבל אינו במיתה אפי' הטיבול לתרומה גדולה
והשתא קמ"ל דאינו חייב על כולן כי אם הה' לאוין ועיין להתוס' ביבמות דף פ"ג ע"א ואם כן שפיר
לבד מפני דלא אמרינן הכי דגופין מחלקי כי אם גבי
אדם כגון בה' אלמנות או ה' נידות אבל בבהמות לא נקט רב לוקה.
ומינה דגם גבי אכילה אם אכל חלב מן ה' בהמות )משמרות כהונה(
דאינו חייב אלא אחד ,דלא כריא"ז ז"ל שם
בקידושין שכתב דאף בבהמה אמרי' גופין מחולקין רש"י ד"ה אכל פוטיתא בלע שרץ המים .כלומר
ואם אכל אבר או חלב מן החי או דם הקזה מה' אבל לא אכלה דרך אכילה ,דא"כ הרי נתרסקה
בהמות דחייב על כל אחד וא' יע"ש שהרי לדידיה בפיו ,ובטלה מתורת בריה ,ולא מיחייב אלא בכזית.
תיקשי משוחט ה' זבחים בחוץ וכמ"ש עליו הרב )א"ה ,כ"כ בראש משבי"ר ובחקרי לב יו"ד סי' מ"ג
מש"ל ז"ל בפ"ו מה' שגגות ה"ב יע"ש ,וליישב דעת וע"ש בחק"ל שהביא ירושלמי נזיר פ"א ה"א שהוא
ריא"ז נ"ל דשאני אבר וחלב ודם הקזה שנשארה מחלוקת ר"י ור"ל .וע"ע במשאת משה ח"ב יו"ד
הבהמה חיה בחשיבותא אמנם בשוחט בחוץ דבאה
מיתה לבהמה בשעת האיסור בטל חשיבותא אמנם
943
