Page 957 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 957
Pg: 957 - 30-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – מגילה
)חי' ר"מ מאימראן( דאם קרא המגילה קודם צאת הכוכבים לא עשה ולא
כלום ובירך ברכות לבטלה ועמ"ש אני עני בחי' על
דף ב ,ב הש"ע שם ועוד סמך לזה ממ"ש התה"ד סי' ק"י לענין
סעודה שיעשנה בלילה שלאחריו שכן נוהגין כו' ולא
גמ' אי כתיב יום י"ד וט"ו כו' אתא את ופסיק, כתב שיעשנה בליל שלפניו ע"ש ואין ראיה ממ"ש
ע"כ .הנה מכאן קשה למ"ש רש"י בפי' החומש בפ'
תשא ורחצו ממנו כו' את ידיהם ואת רגליהם בב"א ר"ש בר יצחק די"ג זמן קהילה לכל היא ולא צריך
היה מקדש ידיו ורגליו כו' וכך שנינו בזבחים כו' לרבויי דלא אמר זה אלא לפי תנא דמתניתין דסבר
עכ"ל ,ואמאי לא אמרי' אתא את ופסיק ולא ירחצו דיכול בלאו הכי להקדים בי"א ובי"ב אבל לפי המקשן
בב"א ,ויש לישב ודוק) .א"ה עבדו ובנו ,נ"ל לומר דסבר לאחר אה"נ דאפי' י"ג נמי אינו יכול להקדים
דשאני התם דכתוב אחר כך קרא אחרינא ידיהם כלל מן הטעם האמור וכ"מ ממ"ש הש"ע סי' תרפ"ח
ורגליהם כו' ,שו"ר להרב שדה הארץ בחי' לזבחים
ס"ו והט"ז שם בסוף הסי' ,ומצאתי מבואר הדבר
שכ"כ וששתי כעל כל הון שכיונתי לדעת עליון(. בהרא"ש ריש מגילה ע"ש הירוש' והסכים ש"ס דידן
)אבני שהם( להכי דהא דקוראין בי"ג הוא נלמוד דוקא כשקוראין
לפניו דהיינו י"א וי"ב.
)סעדו לבכם(
שם מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין .נ"ל רש"י ד"ה אלא שהכפרים וכו' ,וצריכים
בס"ד הטעם שהעמיד השי"ת אותיות אלו בנס ,לרמוז שיקראנה להם אחד מבני הכרכים וכו' .משמע
שיעשה לנו נס להצילנו מן מ"ס דפלוני ומקליפת כלב דס"ל דבני העיר נמי בני חיובא מיקרו .ולא דמי לקטן
הנקרא מס ,ומשר השכחה שנקרא מס ,בסוד מ"ש דאמרינן לקמן דף י"ט דאינו מוציא גדול ,דהתם שפיר
רז"ל אינו דומה שונה פרקו מאה לשונה מאה ואחד מיקרי לאו בר חיובא ,שהרי הגריעות הוא בגופו
דגובר על מ"ס ,ואנחנו ניצולים מן שלשה מיני מס שאינו חייב בשום מצוה כלל .אבל אחד מבני העיר
הנז' ע"י מם וסמך שבלוחות שהם רומזים לבינה בר חיובא מיקרי ,שחייב בכל המצוות ,ובמגילה נמי
ותבונה ,כמ"ש רבינו האר"י ז"ל שבינה ותבונה מחייב ,אלא דאכתי לא מטא זמן חיוביה חשיב שפיר
מסמים עיניהם של הקליפות כידוע ,ולכך בנס היו בר חיובא .ומיהו אפשר דקולא היא שהקלו חכמים
על בני הכפרים שיוציאם אחד מבני העיר אע"פ שאין
עומדים. זמן קריאתו היום ,כיון שאינם יודעים לקרות ,כדי
)בן יהוידע( שלא יתאחרו עד יום י"ד שאז הוא זמן חיוב בני העיר,
כדרך שהקלו חכמים עליהם להקדים ליום הכניסה.
רש"י ד"ה כלל כלל לא וחמשה עשר דכתיב אבל אחד מבני העיר אינו יוצא בי"ד בשמיעת אחד
במגילה שדייה לשושן כדרך שנחו בו בשעת הנס. מבני הכרכים ,דלאו בר חיובא מיקרי .אבל אין לפרש
ע"כ .והקשה בתפארת בחורים ,דא"כ אמאי הוצרך דמה שכתב רש"י שיקראנה להם אחד מבני העיר,
לשלוח אל כל מדינות המלך כיון דט"ו אינה אלא היינו ש ַי ְק ֵרא אותם מילה במילה ,דהשתא שפיר נפקי
לעירו שושן .וראיתי בספר ידי משה )הכהן( שכתב אף אם ה ַמ ְק ֵרא לאו בר חיובא וכמו שאמרו בברכות
ליישב דזה כלול בתי' הש"ס דקאמר ועוד מהודו ועד
כוש כתיב ר"ל ששלח מרדכי לכל מדינות המלך )דף כ ,ב( דפשט דבריו לא משמע כן .ועיין בהר"ן.
