Page 969 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 969

‫‪Pg: 969 - 31-Front 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – מגילה‬

‫ישמעאל בע"ז דף נ"ב ע"ב דבית חוניו לאו בית ע"ז‬                         ‫דף י‪ ,‬א‬
‫הוא ע"ש בפירש"י וכתב שם ד"ה כהנים דבני דיעה‬
‫נינהו וידעי שנאסרו הבמות אף לשם גבוה וכו' ע"ש‬     ‫]גמ' א"ר יצחק שמעתי וכו'[‪ .‬ויש לתמוה דבזבחים‬
‫וכן מצאתי בסוף זבחים דף קי"ו ע"ב אין הנכרים‬       ‫דף ק"ז ע"ב פליג ריש לקיש ארבי יוחנן וקסבר‬
‫מצווים על שחוטי חוץ אריב"א אר"א אסור לסייען‬       ‫קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד‬
‫ולעשות שליחותן ופירש"י בשעת איסור הבמו' ע"ש‬       ‫ולא פריך עליה מהנך משניות דהכא דפריך ארבי‬
‫ומש"ה ר"י דקאמר דמקריבין בבית חוניו בזה"ז ע"כ‬     ‫יצחק וכבר הקשו כן התוספות התם והניחוהו בתימה‪.‬‬
‫דס"ל דלא קדשה לעת"ל ותמוה לי על הרב מעין גנים‬     ‫ועוד תמיה לי דדחי התם דלא פליגי בפלוגתא דרבי‬
‫מאי קא מק' על הברה"ז דנעלם ממנו משנה שלימה‬        ‫אליעזר ורבי יהושע קמפלגי כדדחי הכא ולא הדר‬
‫שם וכדכתיבנא ומיהו ק"ק מאי אתא ר' אסי בזבחים‬      ‫ואייתי תנאים אחרים כדמייתי הכא והשתא קשה ממה‬
‫לאשמועינן דאסור לעשות שליחותן הא משנה שלימה‬       ‫נפשך ההיא סוגייא דהתם היכי מיתוקמא אי סבירא‬
‫היא בסוף מנחות וכדכתיבנא ויש ליישב וע"ש בתו'‬      ‫לן התם כרבי יצחק דהכא כשהדר ביה דלענין איסור‬
                                                  ‫במות כ"ע מודו אם כן אמאי לא פריך התם מהנך‬
                              ‫ד"ה ואסור לסייען‪.‬‬   ‫משניות דפריך הכא לרבי יצחק‪ ,‬ואי סבירא לן‬
‫)אהלי יצחק(‬                                       ‫כדמסיק רבא דתנאי היא אמאי לא מייתי התם תנאי‬

‫שם ד"ה ומאי טעמא וכו' הק' הר"ר חיים‬                                         ‫היא כדמייתי הכא וצ"ע‪.‬‬
‫ומתחילה היכי אמרה למלתיה וכי לא היה יודע‬          ‫)אמרי בינה(‬
‫המשנה ועוד ק' כיון דתנאי היא כו' ע"כ‪ .‬ר"ל‬
‫מתחילה היכי אמרה למלתיה וכי לא היה יודע המשנ'‬     ‫תוס' ד"ה שמעתי וכו' ק' היאך מקריבין וכו'‪,‬‬
‫וכ"ת משו' דתנא היא וס"ל כמ"ד לא קדשה א"כ אמאי‬     ‫וראיתי להרב ברכת הזבח בסוף מנחות דף ק"ט ע"ב‬
‫הדר ביה ותרצו נראה להר"ר חיים דטעמא דהדר ביה‬      ‫שתי' קו' התוס' הלזו ע"פ מ"ש התוס' שם ד"ה והעלה‬
‫משום דיש לדחות דהנך תנא דכ"ע מודו דמשבאו‬          ‫וכו' דלבני נח היה מעלה וכו' ע"ש וה"נ ר"י דקאמר‬
‫לירושלים‪] .‬א"ה‪ ,‬ובזה מיושבת ק' מהרש"א על‬          ‫שמקריבין בבית חוניו היינו נמי לבני נח ע"ש וקשה‬
                                                  ‫דאי ר"י איירי שמקריבין לבני נח היכי קאמר קסבר‬
                                   ‫התוס'‪ ,‬וק"ל[‪.‬‬  ‫לא קדשה לעת"ל והא חוניו גופיה בזמן הבית היה‬
‫)מר דרור(‬                                         ‫מקריב לבני נח וראיתי להרב מעין גנים על מנחות‬
                                                  ‫שם שכבר נתק' כדברי הברה"ז הללו ויישב דבריו‬
                    ‫דף י‪ ,‬ב‬                       ‫ע"פ מ"ש הברה"ז בזבחי' דף מ"ה ע"א בהך פלוגתא‬
                                                  ‫דר"ש ור"י אי חייבין אשחוטי חוץ דקדשי עכו"ם או‬
‫גמ' זכתה ויצאו ממנה מלכים ונביאים מלכים מדוד‬      ‫לא עש"ב‪ .‬ושו"ר דלקו"מ דאע"ג דקדשי עכו"ם אין‬
‫ונביאים דאמר רבי לוי מסורת בידינו מאבותינו‬        ‫חייבין עליהם משום שחוטי חוץ מ"מ איסורא מיהא‬
‫אמוץ ואמצי' אחים היו וכתיב חזון ישעיה בן‬          ‫איכא כיון דזמן איסור הבמות הוא וכן מוכח בהדיא‬
‫אמוץ‪ .‬והא דמביא הגמרא מלכות מדוד דלא הוה רק‬       ‫ממתני' שם דקתני הכהני' ששמשו בבית חוניו דלא‬
‫לאתויי הא דאמר רבי לוי אמוץ ואמצי' אחים הוו ומזה‬  ‫ישמשו במקדש ואצ"ל לר"א ודייקינן מינה בפ' ר'‬
‫מוכח מלכים ונביאים ונרא' דרוצה להוכיח הא דאמר‬
   964   965   966   967   968   969   970   971   972   973   974