Page 235 - מיזוגים ורכישות - פרופ' אהוד קמר תשפב
P. 235

‫המערערת החזיקה בעת הרלוו טית במ יות אסם‪ ,‬השתתפה לדבריה באסיפת בעלי המ יות באמצעות באי‬
‫כוחה‪ ,‬והצביעה גד עסקת המיזוג‪ .‬בבקשת האישור טען על ידה כי המחיר שבו מכרו מ יות הציבור הוא מחיר בלתי‬
‫הוגן ומקפח את בעלי מ יות המיעוט‪ .‬לטע ת המערערת‪ ,‬לא רק שהוועדה המיוחדת לא פעלה כ דרש ממ ה על מ ת‬
‫להשיא את המחיר ששולם לבעלי המ יות בעסקת המיזוג – אלא שלכתחילה פעלה הוועדה ככלי שרת בידי בעלת‬
‫השליטה באסם ) סטלה(‪ ,‬ועל מ ת להצדיק את הת אים שבהם חפצה סטלה לבצע את העסקה‪ .‬ה זק ש גרם לבעלי‬

                                         ‫המ יות הוערך על ידי המערערת בסכום כולל של כ‪ 400,000,000 -‬ש"ח‪.‬‬

                                                                           ‫פסק די ו של בית המשפט המחוזי‬

‫‪ .5‬בית המשפט המחוזי דרש בהרחבה בפסק די ו ל טל ההוכחה ולסט דרט הביקורת השיפוטית שיש‬
                                                                ‫להחיל על התקשרותה של אסם בעסקת המיזוג‪.‬‬

‫תחילה הובהר בפסק הדין‪ ,‬כי העובדה שעסקת המיזוג אושרה על ידי ועדת הביקורת‪ ,‬הדירקטוריון והאסיפה‬
‫הכללית של אסם בהתאם להוראות סעיף ‪)275‬א( לחוק החברות )"האישור המשולש"(‪ ,‬אי ה מק ה לה "הג ה‬
‫אוטומטית" מפ י ביקורת שיפוטית; ואולם מ גד‪ ,‬אף אין לומר כי האישור ש יתן לעסקה מאת הרוב מקרב בעלי מ יות‬
‫המיעוט הוא חסר חשיבות לחלוטין‪ .‬בית המשפט ציין כי "אישור כזה מעיד על כך שרוב מקרב בעלי המ יות‬

‫בחברה שאין להם ע יין אישי בעסקה היו סבורים כי ת אי העסקה הם סבירים‪ ,‬שאלמלא כן‪ ,‬חזקה עליהם כי‬

‫לא היו מאשרים את העסקה" )פסקה ‪ 23‬לפסק הדין(; ובהתאם קבע כי באותם מקרים שבהם עסקת בעלי ע יין‬
‫אושרה כ דרש בחוק‪ ,‬ה טל להוכיח כי ת אי העסקה לא היו הוג ים מוטל לפתחו של הטוען לכך‪ ,‬ובע יי ו –‬

                                                                                                   ‫המערערת‪.‬‬

‫‪ .6‬בהמשך ערך בית המשפט המחוזי דיון בסט דרט הביקורת השיפוטית שיש להחיל בעסקה מסוג‬
‫‪ ,Going Private‬שבמסגרתה רוכש בעל השליטה בחברה את מ יותיהם של בעלי מ יות המיעוט בחברה‪ .‬בהקשר‬
‫זה סקרו בפסק הדין "כלל שיקול הדעת העסקי"‪" ,‬כלל ההגי ות המלאה" וסט דרט הבי יים של "כלל הבחי ה‬
‫המוגברת" – שהם שלושת הסט דרטים לביקורת שיפוטית המקובלים בפסיקה ובספרות המשפטית‪ .‬לאחר דיון‬
‫מעמיק‪ ,‬מצא כי בבחירת הכלל המתאים יש משמעות מרכזית לשאלה אם ת אי עסקת המיזוג גובשו באמצעות ועדה‬
‫בלתי תלויה )כדוגמת הוועדה המיוחדת במקרה ד ן(; וכן לשאלה אם בעבודת הוועדה פלו פגמים כלשהם ומה טיבם‪.‬‬
‫על יסוד האמור‪ ,‬קבע כי "באותם מקרים בהם יתן לקבוע כי הוועדה הבלתי תלויה אכן פעלה באופן המדמה‬

‫משא ומתן בין צדדים זרים‪ ,‬וכי האישור ש יתן על ידי בעלי מ יות המיעוט יתן על בסיס מידע מלא – על בית‬
‫המשפט להימ ע מהתערבות בת אי העסקה לגופה‪ ,‬וההחלטה להתקשר בה תחסה כאמור תחת חזקת התקי ות‬

                                                   ‫שבבסיס כלל שיקול הדעת העסקי" )פסקה ‪ 57‬לפסק הדין(‪.‬‬

‫ואולם כלל שיקול הדעת העסקי לא יופעל מקום שבו מתברר כי פלו כשלים בפעולת הוועדה הבלתי תלויה‪,‬‬
‫העולים כדי הפרת חובת האמון של חבריה ומעידים על כך שחרף שמה‪ ,‬לא היתה הוועדה "בלתי תלויה"; כך שבפועל‬
‫פעלה הוועדה לקידום ע יי ו של בעל השליטה ולא של בעלי מ יות המיעוט‪ .‬במקרים כאלה אין מקום לתת משקל‬

                                                    ‫‪231‬‬
   230   231   232   233   234   235   236   237   238   239   240