Page 237 - מיזוגים ורכישות - פרופ' אהוד קמר תשפב
P. 237
על רקע הדברים הללו ,קבע כי יש לבחון את הוג ות המחיר ששולם לבעלי המ יות במסגרת עסקת המיזוג
מ קודת מבט של סבירות – להבדיל מ קודת מבט של המחיר הגבוה ביותר ש יתן היה לקבל בת אי משא ומתן
אופטימליים.
.8ואמ ם בית המשפט המחוזי הוסיף והתייחס בפסק הדין לשאלת הוג ות התמורה ששולמה לבעלי
המ יות בעסקת המיזוג .בע יין זה הובהר כי בחי ה מהותית זאת מתאפשרת ב סיבות המקרה כבר בשלב הדיון בבקשת
האישור ,משהבקשה " דו ה לעומקה לאחר הליך גילוי מסמכים מקיף מאד ,לאחר שהוגשו עדויות הצדדים ובהן
חוות דעת מומחים ,ולאחר חקירות מלאות של העדים ושל המומחים – שהתייחסו בין היתר לסוגיית ת אי
העסקה והוג ות התמורה" )בפסקה 272לפסק הדין( .ועוד הובהר ,כי המחיר ההוגן של המ יות לא צריך לכלול מעבר
לשווי החברה בעת הרלוו טית גם את השווי שבעל השליטה מקווה להפיק כתוצאה מהמיזוג .לשון אחר ,קבע כי בעל
מ יות זכאי לפיצוי אך ורק בגין מה ש לקח ממ ו – "חלקו בחברה כעסק חי ,על רווחיה הצפויים וללא רווחי
הסי רגיה שהרוכש מקווה לקבל כתוצאה מהרכישה" )בפסקה 274לפסק הדין(.
בית המשפט המחוזי תן דעתו באופן יסודי ומלומד לטע ות המערערת ב וגע לפגמים בהערכת השווי של
אסם שביצעה טריגר פורסייט ושימשה את הוועדה המיוחדת – ומצא כי יש לדחות את כולן .בית המשפט המחוזי
יתח את חוות הדעת ואת עדויות המומחים מטעם הצדדים ,וכן תן דעתו ל"אי דיקציות שוק" וספות שמצא כי
מעידות אף הן על הוג ות התמורה – ובפרט לעובדה כי 75%מהמשקיעים המוסדיים ,ה חשבים לגופים מתוחכמים,
הצביעו בעד אישור העסקה; ולהסכמתן של משפחות המייסדים לעסקה ,שהחזיקו בכש י שלישים ממ יות הציבור כך
שהיה להם אי טרס אישי משמעותי בגובה המחיר שייקבע .לאחר הדברים הללו ,קבע כי המערערת לא הרימה את
ה טל המוטל עליה ולא הוכיחה ולו לכאורה ,כי המחיר ששולם לבעלי מ יות המיעוט במסגרת עסקת המיזוג חורג
ממתחם הסבירות ואי ו מחיר הוגן .ל וכח האמור הורה בית המשפט המחוזי על דחיית בקשת האישור ,ואולם מ ע
מלעשות צו להוצאות – מאחר שהדיון בהליך עורר שאלות תקדימיות ובעלות משמעות לעסקאות מיזוג עתידיות.
טע ות הצדדים
.9כפי שכבר הוברר לעיל ,לא ראי ו מקום להתערבותה של ערכאת הערעור בפסק די ו המקיף של
בית המשפט המחוזי ,ואף המערערת אי ה עומדת עוד על הערעור .על כן ,יובאו להלן טע ות הצדדים רק ככל שהן
רלוו טיות לסוגיות המשפטיות שמצא ו להאיר בזרקור.
המערערת סבורה כי בית המשפט המחוזי הציב רף הוכחה גבוה מן הראוי בשלב הדיון בבקשת האישור,
המתקרב למאזן הסתברויות ,ושהוביל לכך ש מ ע ממ ה לצלוח את שלב האישור ולהגיע לדיון בתובע ה לגופה .על
פי ה טען ,גם בהי תן גילוי המסמכים המקיף ש ערך במסגרת בקשת האישור ותרו פערי מידע משמעותיים בין
הצדדים ,ולא היתה הצדקה להטיל על המערערת טל ראייתי כה כבד כפי ש עשה.
בהתייחס לסט דרט הביקורת השיפוטית שיש להחיל על דירקטוריון אסם – טען כי לא היה מקום לקבוע
שדי בעצם הקמתה של ועדה בלתי תלויה ,על מ ת לסטות מרף הביקורת השיפוטית המחמיר של הגי ות מלאה ולהחיל
233