Page 241 - מיזוגים ורכישות - פרופ' אהוד קמר תשפב

‫שבמסגרתן רכשות מ יות המיעוט לצורך הפיכת החברה מציבורית לפרטית‪ .‬בפסק הדין ש יתן בע יין ‪Kahn v.‬‬
‫)‪) M&F Worldwide Corp., 88 A.3d 635 (Del. 2014‬להלן‪ :‬ע יין ‪ ,(MFW‬הוכרה האפשרות להחיל ביחס‬
‫לעסקאות מסוג זה את הסט דרט המקל של שיקול הדעת העסקי )חלף הסט דרט המחמיר של הגי ות מלאה( – וזאת‬
‫בהתקיים ש י ת אים מצטברים‪ .‬הת אי הראשון הוא שהעסקה הות תה באישור מאת ועדה מיוחדת ובלתי תלויה‬
‫שמו תה על ידי הדירקטוריון; והת אי הש י הוא שהעסקה אושרה מראש על ידי רוב מקרב בעלי מ יות המיעוט ועל‬
‫יסוד מידע מלא‪ .‬על פי פסק הדין בע יין ‪ ,MFW‬ת אים מצטברים אלה מק ים לבעלי מ יות המיעוט עמדת כוח ביחס‬
‫לבעל השליטה‪ ,‬והעסקה מתקרבת במהותה לעסקה עם צד שלישי לא קשור‪ ,‬ומכאן ש יתן בכל זאת להעמידה לבחי ה‬
‫לפי כלל שיקול הדעת העסקי )ראו התייחסות לע יין ‪ MFW‬גם בע יין אלוביץ‪ ,‬פסקה ‪ ;79‬וב‪-‬ת"צ )מחוזי ת"א(‬
‫‪ 47490-09-13‬תועלת לציבור ' כלל תעשיות בע"מ‪] ,‬פורסם ב בו[ פסקה ‪ ;(6.8.2015) 29‬אסף חמד י ושרון ח ס‬
‫"הגי ות מלאה! עיון וסף בביקורת השיפוטית על עסקאות ב יגוד ע יי ים" משפטים מז ‪) 805-804 ,761‬תשע"ח(‪,‬‬
‫להלן‪ :‬חמד י וח ס; מיכל אגמון גו ן "הטוב )בעלי מ יות המיעוט(?! הרע )בעלי מ יות השליטה(?! ובית המשפט –‬
‫התערבות בתי המשפט בעסקאות בעלי ע יין שעברו את הליכי האישור בחברה" ספר גרוס ‪) 53-52 ,47‬אהרן ברק‪,‬‬

‫יצחק זמיר ודוד ליבאי עורכים ‪.((2015‬‬

‫‪ .13‬ובחזרה לדין הישראלי‪ .‬ראה כי הגישה הרווחת בפסיקה ובספרות הישראלית היא שככלל על בית‬
‫משפט להימ ע מלבחון לגופן עסקאות בעלי ע יין שאושרו בהתאם למ ג ון הקבוע בחוק החברות‪ .‬ה חת המוצא ביחס‬
‫לעסקאות כאלה היא שהאישור המשולש מ טרל את הפוט ציאל המזיק של יגוד הע יי ים שבו תון בעל השליטה‪,‬‬
‫בפרט ל וכח הדרישה כי העסקה תאושר על ידי רוב בעלי מ יות המיעוט באסיפה הכללית‪ .‬זו היתה עמדתו של השופט‬
‫י' עמית בע יין אלוביץ‪ ,‬הגם שהובעה שם למעלה מן הצורך )ראו פסקה ‪ ;(85‬ועמדה זו אומצה בע יין חפציבה‪ ,‬תוך‬

‫שהובהר כי חזקת התקי ות ה תו ה לעסקת בעלי ע יין שאושרה על פי המ ג ון שבחוק ית ת לסתירה‪:‬‬

‫"חזקה על עסקת בעלי ע יין‪ ,‬שאושרה בהתאם למ ג ון הקבוע בחוק החברות‪ ,‬כי היא הוג ת ומקדמת את‬
‫טובתם של החברה ובעלי המ יות‪ .‬ואולם חזקה זאת ית ת לסתירה‪ ,‬למשל במקרים שבהם הוכח כי פל פגם מהותי‬
‫בהליך האישור בחברה; ובכל מקרה יישומה ייבחן על ידי בית משפט בהתאם ל סיבות הע יין‪ ,‬ובין היתר בשים לב‬
‫למהותה של העסקה העומדת על הפרק ולשאלה אם מ ג ון האישור אמ ם השיג את מטרתו והפיג את החשש מפ י‬
‫פגיעה בחברה או בבעלי המ יות בשל יגוד ע יי ים"‪) .‬שם‪ ,‬פסקה ‪) (50‬לעמדה דומה ראו גם‪ :‬עופר גרוסקופף ויפעת‬
‫פתלי בן ציון "'תפשת מרבה‪ ,‬לא תפשת'‪ ,‬האמ ם? על ורמות הת הגות‪ ,‬מ ג ו ים פרוצדורליים וביקורת שיפוטית‬

‫בדי י התאגידים" ספר ד ציגר ‪) 158-156 ,133‬לימור זר‪-‬גוטמן ועידו באום עורכים ‪.((2019‬‬

‫‪ .14‬בשים לב לחזקת התקי ות ה ובעת מן האישור המשולש‪ ,‬ובפרט בהי תן שהעסקה אושרה על ידי‬
‫רוב בעלי מ יות המיעוט באסיפה הכללית‪ ,‬א י שותפה לקביעתו של בית המשפט המחוזי שלפיה ה טל להוכיח כי‬

‫עסקה שאושרה באישור משולש היא בלתי הוג ת‪ ,‬מוטל לפתחו של הטוען לכך‪.‬‬

‫זאת ועוד‪ .‬בפסק די ו של בית המשפט המחוזי קבע ביחס לעסקת המיזוג שבה א ו עוסקים‪ ,‬כי לא די‬
‫באישור המשולש על מ ת להפיג את החשש מפ י פגיעה בבעלי מ יות המיעוט‪ .‬כך‪ ,‬משום שבעסקה מסוג זה קיים‬

‫‪237‬‬