Page 242 - מיזוגים ורכישות - פרופ' אהוד קמר תשפב
P. 242

‫חשש מוב ה שת אי העסקה ייקבעו במשא ומתן בין בעל השליטה לחברה – ויובאו לאישור באסיפה הכללית כהצעה‬
‫ש יתן לאשר או לדחות אותה אך לא לדון על ת איה‪ ,‬כמעין "אולטימטום"‪ ,‬באופן המאפשר לבעל השליטה לגרוף‬
‫בדרך לא הוג ת את עיקר הרווח מההתקשרות‪ .‬א י שותפה אף לקביעה זו של בית המשפט המחוזי – שכן ב סיבות‬
‫האמורות אישור האסיפה הכללית עלול שלא "לרפא" את החשש מפ י היעדרו של משא ומתן אפקטיבי על ת אי‬
‫העסקה בין בעל השליטה לבין החברה שבשליטתו; והדברים מקבלים מש ה תוקף כאשר מדובר בעסקה דרמטית‬
‫מבחי ת בעלי מ יות המיעוט‪ ,‬המביאה לסיום היחסים בי ם ובין החברה תוך שהמיעוט מוכר את מ יותיו לבעל‬
‫השליטה )בעמדה דומה מחזיקים גם חמד י וח ס‪ ,‬ראו בעמ' ‪ ;772‬וראו גם‪ :‬ת"צ )מחוזי ת"א( ‪ 26809-01-11‬כה א '‬

                          ‫מכתשים‪-‬אגן תעשיות בע"מ ]פורסם ב בו[ )‪ ,(15.5.2011‬להלן‪ :‬ע יין מכתשים אגן(‪.‬‬

‫ואולם בע יי ו לא רק ש יתן אישור משולש לעסקת המיזוג‪ ,‬ברוב גדול של בעלי מ יות המיעוט )כ‪(90%-‬‬
‫וגם של הגופים המוסדיים )כ‪ ,(75%-‬אלא שהמשא ומתן לקראת עסקת המיזוג הת הל מטעם אסם על ידי הוועדה‬
‫המיוחדת – שהיא כאמור ועדה בלתי תלויה שמו תה על ידי הדירקטוריון‪ .‬כפי שיפורט להלן‪ ,‬לעובדה זאת ודעת‬

                        ‫השפעה משמעותית על סט דרט הביקורת השיפוטית הראוי שלאורו תיבחן הגי ות העסקה‪.‬‬

‫‪ .15‬בפסק הדין בע יין מכתשים אגן ש יתן במחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב‪-‬יפו‪,‬‬
‫ציי ה השופטת ד' קרת מאיר כי בעסקת מיזוג שבה בעל השליטה מצוי מש י צדי המתרס של העסקה‪ ,‬ראוי שתוקם‬
‫ועדה בלתי תלויה שת הל משא ומתן באופן המדמה ככל ה יתן עסקה בת אי שוק בין צדדים בלתי תלויים‪ .‬עוד הובהר‪,‬‬
‫כי ועדה כזו צריכה להיות "מוסמכת באופן אפקטיבי להחליט גד ביצוע העיסקה"; ל הל משא ומתן "בפועל ולא‬
‫למראית עין"; ולמ ות מומחים ויועצים שאי ם תלויים בבעל השליטה‪ .‬מטרת פעילותה של הוועדה‪ ,‬כך קבע‪ ,‬היא‬
‫להגביר את השקיפות ב וגע לתהליך קבלת ההחלטות ב וגע לעסקה עם בעל השליטה‪ ,‬ולשפר את ההצעה שתובא‬
‫בסופו של דבר לאישורה של האסיפה הכללית‪ .‬מאז אותו פסק דין‪ ,‬השימוש בוועדה בלתי תלויה ל יהול משא ומתן‬

                          ‫בעסקאות שבולטות ב יגוד ע יי ים‪ ,‬הפך פוץ במשק הישראלי )חמד י וח ס‪ ,‬עמ' ‪.(765‬‬

‫ה ה כי כן‪ ,‬פעולתה של ועדה בלתי תלויה מטרתה לדמות משא ומתן המת הל על ידי החברה עם צד בלתי‬
‫קשור‪ .‬מי וי הוועדה מיועד ל טרל את השפעתו המזיקה של יגוד הע יי ים שבו תון בעל השליטה בחברה‪ ,‬ולאפשר‬
‫קיומו של משא ומתן אפקטיבי ה ותן ביטוי ראוי אף לאי טרס של בעלי מ יות המיעוט בעסקה‪ .‬משכך‪ ,‬כאשר המשא‬
‫ומתן מת הל באופן עצמאי באמצעות ועדה בלתי תלויה‪ ,‬והעסקה מאושרת בהתאם למ ג ון האישור המשולש הקבוע‬
‫בחוק החברות‪ ,‬קמה חזקה ה ית ת לסתירה שלפיה העסקה שהושגה היא הוג ת‪ .‬ביסוד חזקה זו עומדת התפיסה‬
‫שבהי תן קיומו של מ ג ון שוק – לבית משפט אין יתרון בקביעת שווי המ יות והכדאיות הכלכלית של העסקה‪ .‬זאת‬
‫ועוד‪ .‬חזקת התקי ות מספקת תמריץ רב עצמה לחברות למ ות באופן וול טרי ועדה בלתי תלויה לצורך יהול משא‬
‫ומתן בעסקאות בעלי ע יין‪ ,‬ולאפשר לה לפעול באופן עצמאי‪ .‬זאת חרף העלויות והסיכו ים הכרוכים בכך‪ ,‬ועל מ ת‬
‫לשפר את ההג ה על בעלי מ יות המיעוט‪ .‬משכך סבורת י שבדין קבע בית המשפט המחוזי כי הכלל הוא שב סיבות‬
‫ממין אלה יחול כלל שיקול הדעת העסקי‪ ,‬ובית המשפט יימ ע מלהידרש לבחי ת ת אי העסקה והוג ותם‪ .‬זו העמדה‬

               ‫העולה אף מפסק הדין בע יין ‪ ,MFW‬וזו אף גישתם של חמד י וח ס שאומצה בע יין מכתשים אגן‪.‬‬

                                                    ‫‪238‬‬
   237   238   239   240   241   242   243   244   245   246   247