Page 247 - מיזוגים ורכישות - פרופ' אהוד קמר תשפב
P. 247

‫על פי סעיף ‪)338‬א( ובהתאם להלכה ש קבעה בפס"ד קיטאל — לבחון האם הסכמת המיעוט להצעת הרכש היא‬
                                                                                                      ‫סבירה‪.‬‬

‫‪ .48‬תפקידו של בית המשפט בבקשה שע יי ה סעד הערכה‪ ,‬הוא תפקיד שו ה אם כן מאשר תפקידו בבחי ת מחיר‬
‫העסקה במקרה של עסקת מיזוג — בה בעלי מ יות המיעוט אי ם זכאים לסעד הערכה‪ ,‬אך הם יכולים לפ ות לבית‬
‫המשפט בטע ות כלפי החלטת דירקטוריון החברה לאשר את עסקת המיזוג‪ .‬במקרה כזה בוחן בית המשפט את סבירות‬

                                                                                                    ‫ההחלטה‪.‬‬

‫כאמור‪ ,‬תפקידו של בית המשפט בהליך של סעד הערכה הוא שו ה‪ ,‬שכן בית המשפט אמור להכריע בעצמו‬
‫מהו השווי ההוגן של המ יות‪ ,‬ולהשוות שווי זה למחיר המ יות בהצעת הרכש‪ .‬אם התמורה שהוצעה פחותה מהשווי‬

                                       ‫ההוגן כפי שזה קבע על ידי בית המשפט‪ ,‬בית המשפט יקבל את התביעה‪.‬‬

‫)ראו בע יין זה את פסק די ו של בית המשפט במדי ת דלאוור בארצות הברית ‪Reis v. Hazelett Strip-‬‬
‫)‪ ,Casting Corp., 28 A.3d 442, 466 (Del. Ch. 2011‬שם קבע כי כאשר מדובר בעסקת מיזוג ייבחן המחיר בהתאם‬
‫לשאלה האם המחיר מצא בטווח הסבירות )‪ ,(fell within the range of fairness‬מה שאין כן במסגרת תביעה לסעד‬
‫הערכה )‪ (appraisal value‬שאז על בית המשפט לבחון מהו השווי ההוגן; וראו גם ‪Cede & Co. v. Technicolor,‬‬

                                                                        ‫)‪.(Inc., 884 A.2d 26, 30 (Del.2005‬‬

‫‪ .49‬בית המשפט דרש אם כן לכאורה לבצע בחי ה עצמאית של השאלה מהו המחיר ההוגן — אלא אם כן קיימים‬
‫לו "עוג ים" חיצו יים‪ ,‬שמהם הוא רשאי להסיק כי המחיר ההוגן הוא אכן המחיר שהוצע על ידי בעלי השליטה בחברה‬
‫לבעלי המ יות מקרב הציבור‪ .‬כאשר קיים "עוגן" כזה‪ ,‬או במילותיו של בית המשפט העליון‪ ,‬כאשר קיימת "אי דיקציה‬

                            ‫משמעותית" כי המחיר הוא הוגן‪ ,‬תידחה בקשת האישור של התביעה כתביעה ייצוגית‪.‬‬

                                                         ‫להלן תייחס לש י "עוג ים" אפשריים כאלה‪.‬‬

                                                                                                      ‫חזקת הסכמת הרוב‬

‫‪.50‬בהחלטה בע יין ק יאל )ת"א )ת"א( ‪ 1209/03‬שקול יק ' ק יאל )‪ ,8.5.07‬להלן "ע יין ק יאל"( הוצע על ידי‬
‫מ ג ון שיכול לשמש כ"עוגן" לקביעה בדבר הגי ות המחיר — עצם הסכמת רוב בעלי המ יות ה יצעים‪ .‬הה חה‬
‫הייתה כי הסכמה של בעלי המ יות לעסקה עדיפה על פ י הערכה של בית המשפט בקביעת השווי ההוגן של החברה‪.‬‬

‫בפסק דין קיטאל )בו דון גם הערעור על פסק דין ק יאל(‪ ,‬דחה בית המשפט העליון את הה חה לפיה‬
‫הסכמת רוב בעלי המ יות ה יצעים מהווה ראיה לכאורה להגי ותה של ההצעה‪ .‬בית המשפט העליון )כב' השופט‬

                                                                                    ‫ד ציגר בדעת רוב( קבע כי‪:‬‬

          ‫"אין מקום לקבוע כי קיימת חזקה בדבר הוג ות התמורה בהתבסס על הסכמת רוב ה יצעים‬
          ‫להצעת הרכש‪ .‬חזקה שכזו פירושה כי די בהתקיימותו של מ ג ון הג ה אחד על מ ת לייתר את‬

                                                    ‫‪243‬‬
   242   243   244   245   246   247   248   249   250   251   252