Page 248 - מיזוגים ורכישות - פרופ' אהוד קמר תשפב
P. 248

‫המ ג ון הש י ולצמצמו למקרים חריגים‪ .‬חזקה שכזו מאיי ת את סעיף ‪ 338‬לחוק החברות‪,‬‬
                ‫ולמצער מצמצמת אותו למקרים חריגים ביותר‪ ,‬ולפיכך סותרת את לשון ותכלית החוק"‪.‬‬

‫לכן‪ ,‬העובדה שרוב ה יצעים הסכימו להצעת הרכש אי ה מהווה אי דיקציה כלשהי להוג ות המחיר שהוצע‬
                                                                                       ‫במסגרת הצעות הרכש‪.‬‬

                                                                                               ‫חזקת ה" יצע המתוחכם"‬

‫‪ .51‬בהחלטה בע יין ק יאל ית ה משמעות גם להסכמתו של אחד ה יצעים — חברת א ליסט אי‪.‬אם‪.‬אס‪ .‬שירותי‬
‫יהול והשקעות בע"מ )להלן‪" :‬א ליסט"(‪ ,‬חברה העוסקת בפעילות בשוק ההון ובין היתר ב יהול השקעות ב יירות‬

                                                                                          ‫ערך‪ ,‬להצעת הרכש‪.‬‬

                                                                             ‫כך קבע באותו ע יין כי‪:‬‬

          ‫"א ליסט היא משקיע מתוחכם‪ .‬חזקה עליה שבטרם הסכימה להצעת הרכש‪ ,‬היא בררה את כל‬
          ‫הפרטים הרלוו טיים )וכאמור כל המידע הרלוו טי מסר לא ליסט יחד עם כל ה יצעים‬

                       ‫האחרים(‪ .‬לאור כל המידע הגיעה א ליסט להחלטה מושכלת להיע ות להצעות‪.‬‬

          ‫יש להדגיש כי א ליסט הייתה מודעת לכך שללא הסכמתה לא תוכל הצעת הרכש להתקבל‪.‬‬
          ‫לכן‪ ,‬ב יגוד ל טען על ידי המבקש‪ ,‬להסכמתה של א ליסט להצעות הרכש יש משקל רב לביסוס‬

                                       ‫טע ת המשיבים לפיה התמורה שהוצעה בהצעות הייתה הוג ת‪.‬‬

          ‫יודגש שוב כי המבקש לא העלה כל טע ה ולא הוכיח בכל דרך שהיא כי בין א ליסט לבין‬
          ‫המשיבים או מי מהם הייתה ק ו יה או ש ערכה מ יפולציה כזאת או אחרת‪ ,‬שבשלה אין לתת‬

                                                              ‫משקל להסכמה של א ליסט להצעות"‪.‬‬

‫הסכמתה של אנליסט להצעה הייתה אם כן בנסיבות אותו מקרה ראיה לכאורה להגינות המחיר שהוצע‬
                                                                                       ‫במסגרת הצעת הרכש‪.‬‬

‫‪ .52‬בית המשפט העליון בפסק דין קיטאל‪ ,‬קיבל את הה חה שיש ה משמעות ראייתית להסכמת א ליסט להצעת‬
                                             ‫הרכש‪ .‬כך קבע כב' השופט ד ציגר בחוות דעתו במסגרת פסק הדין‪:‬‬

          ‫"סבור י כי המסק ה שגזר בית המשפט המחוזי מהסכמתה של חברת א ליסט להצעת הרכש‬
          ‫בדבר הוג ות הצעת הרכש הי ה מסק ה סבירה ב סיבות הע יין‪ .‬א ליסט הי ה יצע גדול ובלתי‬
          ‫תלוי )ובלשו ו של בית המשפט המחוזי — ' יצע מתוחכם'( ובכוחה היה 'לטרפד' את הצעת‬
          ‫הרכש‪ ,‬בשים לב להיקף אחזקותיה בחברות‪ .‬ב סיבות אלה יש ליתן להסכמתה להצעת הרכש‬
          ‫משקל ראייתי כבד‪ ,‬אף אם לא מכריע‪ .‬סבור י כי יתן לראות בהסכמתו של יצע ב סיבות‬
          ‫כאלה אי דיקציה חלקית להוג ות התמורה‪ ,‬בהיקש לעסקה ש ערכת מרצון קודם להצעת הרכש‪,‬‬
          ‫במסגרתה רוכש מציע בלוק מ יות בחברה‪ .‬ב סיבות אלה ה טל המוטל על מבקש סעד ההערכה‬
          ‫הי ו להוכיח כי הסכמתו של יצע מסוגה של א ליסט אי ה מהווה אי דיקציה שכזו או כי‬
          ‫משקלה הראייתי של ההסכמה הוא מוך‪ .‬אכן‪ ,‬שקול יק טען כי א ליסט הייתה מצויה ב יגוד‬
          ‫ע יי ים ולכן הסכמתה אי ה מהווה אי דיקציה להוג ות ההצעה‪ .‬כאמור‪ ,‬טע ה זו דחתה בבית‬
          ‫המשפט המחוזי ו קבע כי הטע ה לא הוכחה מבחי ה עובדתית‪ .‬שקול יק שב וטען טע ה זו גם‬

                                                    ‫‪244‬‬
   243   244   245   246   247   248   249   250   251   252   253