Page 285 - מיזוגים ורכישת חברות - ברקלי תשפא
P. 285
37739-07-14ביום 6.8.2015ע"י הרכב השופטים דניה קרת-מאיר ,חאלד כבוב ודוד רוזן )להלן" :בקשת הדיון
הנוסף בעניין ספרא"( תוך אישור עמדתה של השופטת רונן בעניין זה(.
הערה :החשש האמור ,לפיו הצבעת המשקיע המוסדי עלולה לשקף ניכיון בגין מניות מיעוט ,חזק דווקא
כאשר המשקיע יכול לטרפד את הצעת הרכש .כאשר התנגדות המשקיע אינה מכשילה בהכרח את הצעת הרכש ,פועל
אצלו גם שיקול אסטרטגי להתנגד להצעת הרכש ,על מנת לשמור על זכותו לסעד הערכה ,וזאת באותם מצבים בהם
החברה עשתה שימוש בכוחה לפי סעיף )338ג( לחוק החברות לקבוע כי סעד הערכה לא יינתן לטובת מי שנענה
להצעה .מאחר שכך נהגה המשיבה בענייננו ,ניתן לשער שהצבעת פסגות )שדחתה את ההצעה( נבעה משיקול זה,
בעוד שהצבעות מגדל ומנורה ,שאולי גם הן סברו שהצעת הרכש נמוכה מהראוי ,הוכרעו מהחשש שהתנגדותן תכשיל
את הצעת הרכש )חשש ,שבדיעבד ,התברר כנכון( ,ותותיר אותן בעלות מניות מיעוט בלתי סחירות.
.67טרם סיום חלק זה ,אבקש לחזור ולהדגיש כי על פי העמדה הנוהגת בפסיקה היענות משקיע מוסדי
להצעה אינה מהווה אינדיקציה קונקלוסיבית ,המחייבת את המסקנה כי המחיר שהוצע בהצעת הרכש הוא מחיר הוגן,
אלא היא מהווה ,במקרים המתאימים" ,ראיה בעלת משקל הוכחתי נכבד ,אך לא מכריע" )כלשונה של השופטת רונן
בפסקה 56להחלטה בעניין ספרא( או "אינדיקציה חלקית בלבד ולא אינדיקציה מוחלטת" )כלשון השופטת דניה
קרת-מאיר בבקשה לדיון נוסף בעניין ספרא(.
יצוין כי יש הסוברים כי אין מקום להעניק משקל יתר להיענותו של משקיע מוסדי ,בשים לב לכך שמערך
השיקולים המנחה אותו אינו זהה בהכרח לזה של המשקיע הבודד .ראו בעניין זה אהרוני-ברק וחמדני ,בעקבות
קיטאל ,עמודים ;15–14וכן עמדת רשות ניירות ערך )באמצעות היועץ המשפטי לממשלה( במסגרת ת"צ )מחוזי
ת"א( 36604-02-10מגן נ' אוליצקי כריה )פסק הדין ניתן ביום 21.12.2015ע"י השופטת מיכל אגמון-גונן .להלן:
"עניין מגן"(.
עמדה זו נדחתה על ידי השופטת אגמון-גונן בעניין מגן תוך אבחנה בין משקיעים מתוחכמים )או מומחים(,
המשקיעים ומנהלים את כספם שלהם ,לבין משקיעים מוסדיים ,המשקיעים את כספי הציבור .לשיטתה ,בעוד
שהראשונים עשויים להסכים להצעת הרכש גם אם הם סבורים כי המחיר המוצע אינו הוגן )משיקולי נזילות למשל(,
האחרונים אינם רשאים לקחת בחשבון אינטרסים אחרים מלבד הוגנות המחיר ,שכן הם כפופים לחובות רבות ונתונים
תחת פיקוח רחב ,באופן המבטיח כי יקבלו החלטות שהן לטובת לקוחותיהם .לאור זאת סבורה השופטת אגמון-גונן
כי "הצבעת משקיע מוסדי בעד קבלת הצעת רכש מהווה ראייה כמעט מכרעת להגינות המחיר בהצעת הרכש בהיעדר
ראיות ספציפיות לסתור כבר בשלב בקשת האישור )פסקה 7.2.3.6לפסק הדין בעניין מגן(.
כפי שהובהר לעיל ,במקרה שלפניי אין מקום ליחס להיענות המשקיעים המוסדיים משקל משמעותי בהינתן
שלושת השיקולים שנזכרו בפסקאות 66–64לעיל :היעדר יכולת טרפוד ,חילוקי דעות בין המשקיעים המוסדיים
והיעדר סחרות של מניות המיעוט .לפיכך אמנע מלהרחיב בעניין המחלוקת בדבר היכולת ללמוד מהיענות כל
המשקיעים המוסדיים בעלי יכולת הטרפוד כאשר מניות החברה סחירות ,ואסתפק בציון גישתי העקרונית כי בוודאי
281
