Page 282 - מיזוגים ורכישת חברות - ברקלי תשפא
P. 282
בפסק הדין קיטאל נגע בית המשפט העליון בסוגיה זו במסגרת דיונו בעניין קניאל – אחד משלושת
הערעורים שנידונו במאוחד במסגרת פסק הדין )ע"א .5701/07להלן" :עניין קניאל"(.
ואלה בתמצית היו נסיבותיו של עניין קניאל :חברת אנליסט אי.אמ.אס שירותי ניהול והשקעות בע"מ
)שהוגדרה בפסק הדין כ"חברה שעוסקת בפעילות בשוק ההון ובין היתר בניהול השקעות בניירות ערך" .להלן:
"אנליסט"( ,הייתה אחת מהניצעים בשתי הצעות רכש שפורסמו לגבי שתי חברות :קניאל אריזות וקניאל תעשיות –
חברות ציבוריות בתחום ייצור אריזות מזון ומשקה )להלן :חברה א' וחברה ב' ,בהתאמה( .ערב הצעת הרכש ,היא
החזיקה )בעצמה ובאמצעות חברות בנות( ב 9.32%-ממניות חברה א' וב 9.67%-ממניות חברה ב' ,כאשר שיעור
המניות הכולל שהוחזק על ידי הציבור עמד על 14.87%בחברה א' ו 15.95%-בחברה ב' .אנליסט שירותי ניהול נענתה
לשתי הצעות הרכש .לבית המשפט המחוזי הוגשה בקשר לשתי הרכישות הכפויות תובענה לסעדי הערכה ובקשה
לאשרה כייצוגית ,בטענה כי מחיר הצעות הרכש היה נמוך משוויון ההוגן של המניות.
בית המשפט המחוזי בדונו בעניין קניאל )ת"א )מחוזי ת"א( 1209/03שקולניק נ' קניאל אריזות משקה
בע"מ ,פסק דין מיום 8.5.2007ניתן ע"י השופטת רות רונן(( דחה את התביעה לקבלת סעד הערכה וקבע כי לא הוכח
שהצעת הרכש שיקפה שווי בלתי הוגן .בהגיעה למסקנה זו התבססה השופטת רונן ,בין היתר ,על הסכמתה של חברת
אנליסט להצעה ,תוך שקבעה כי אנליסט היא משקיע מתוחכם וחזקה עליה כי הגיעה להחלטה מושכלת .השופטת רונן
הדגישה כי אנליסט הייתה מודעת לכך שללא הסכמתה לא תוכל הצעת הרכש להתקבל בשים לב להיקף המניות
שהחזיקה ערב הצעת הרכש ,ועל כן סברה כי יש לייחס להסכמתה משקל רב .בית המשפט העליון אישר את קביעות
בית המשפט המחוזי באותו עניין ,וציין כך:
סבורני כי המסקנה שגזר בית המשפט המחוזי מהסכמתה של חברת אנליסט להצעת הרכש
בדבר הוגנות הצעת הרכש הינה מסקנה סבירה בנסיבות העניין .אנליסט הינה ניצע גדול ובלתי
תלוי )ובלשונו של בית המשפט המחוזי – "ניצע מתוחכם"( ובכוחה היה "לטרפד" את הצעת
הרכש ,בשים לב להיקף אחזקותיה בחברות .בנסיבות אלה יש ליתן להסכמתה להצעת הרכש
משקל ראייתי נכבד ,אף אם לא מכריע .סבורני כי ניתן לראות בהסכמתו של ניצע בנסיבות
כאלה אינדיקציה חלקית להוגנות התמורה ,בהיקש לעסקה שנערכת מרצון קודם להצעת הרכש,
במסגרתה רוכש מציע בלוק מניות בחברה .בנסיבות אלה הנטל המוטל על מבקש סעד הערכה
הינו להוכיח כי הסכמתו של ניצע מסוגה של אנליסט אינה מהווה אינדיקציה שכזו או כי
משקלה הראייתי של ההסכמה הוא נמוך )עניין קיטאל ,פסקה 95לפסק דינו של השופט
דנציגר(.
.62כעולה מהאמור לעיל ,בית המשפט העליון )בדומה לבית המשפט המחוזי( ייחס משקל לעובדה
שהיה בכוחה של אנליסט ניהול לטרפד את העסקה לאור היקף אחזקותיה .משמע ,קביעת בית המשפט לפיה "ניתן
לראות בהסכמתו של ניצע בנסיבות כאלה אינדיקציה חלקית "...נשענה על שילובן של שתי נסיבות :היותו משקיע
מתוחכם ויכולתו לטרפד את הצעת הרכש.
.63מאליה עולה השאלה מהי המשמעות שיש לייחס להסכמתו של משקיע מתוחכם ,בנסיבות בהן אין
ביכולתו לטרפד את הצעת הרכש .ד"ר הדס אהרוני-ברק ופרופ' אסף חמדני במאמרם "בעקבות פסק דין קיטאל :נטל
278
