Page 318 - מיזוגים ורכישת חברות - ברקלי תשפא
P. 318

‫)ג( על הצעת רכש מיוחדת יחולו הוראות פרק זה‪ ,‬נוסף על הוראות לפי כל דין לעניין הצעות‬
                                                                 ‫רכש ככל שאין בהן סתירה להוראות לפי פרק זה"‪.‬‬

‫‪ .2‬הצעת הרכש המיוחדת נדרשת בחברה ציבורית שמניותיה רשומות למסחר בבורסה או הוצעו‬
‫לציבור על פי תשקיף‪ ,‬בשני מצבים עיקריים‪ :‬האחד‪ ,‬כאשר אדם רוכש את מניותיה ועקב כך הופך להיות בעל "דבוקת‬
‫שליטה" – שהיא בעלות במניות המקנות ‪ 25%‬או יותר מזכויות ההצבעה באסיפה הכללית – אם אין בחברה בעל‬
‫דבוקת שליטה; והשני‪ ,‬כאשר כתוצאה מן הרכישה החזקות הרוכש תעלינה מעל ‪ 45%‬מזכויות ההצבעה בחברה‪ ,‬אם‬

                                                  ‫אין בחברה אדם אחר המחזיק בלמעלה משיעור זה באותה עת‪.‬‬

‫הצעת הרכש המיוחדת מופנית לכלל הניצעים‪ ,‬שהם בעלי המניות שמוצע לרוכשן בהצעת הרכש )הגדרת‬
‫"ניצע" בסעיף ‪ 1‬לחוק וסעיף ‪)331‬א( לחוק(; לא תתקבל הצעת רכש מיוחדת אלא אם כן הסכימו להצעה רוב במנין‬
‫הקולות מבין הניצעים שהודיעו על עמדתם ביחס אליה )סעיף ‪)331‬ב( לחוק(; רכישת מניות הטעונה הצעת רכש‬
‫מיוחדת שנעשתה שלא על פי הליך זה מביאה לכך שהמניות שנרכשו אינן מקנות זכויות כלשהן‪ ,‬והן רדומות כל עוד‬
‫הן מוחזקות בידי הרוכש )סעיף ‪)333‬א( לחוק(; וכן‪ ,‬הפרת ההוראות בעניין הצעת רכש מיוחדת מהווה הפרת חובה‬

                                                        ‫חקוקה כלפי בעלי המניות בחברה )סעיף ‪)333‬ג( לחוק(‪.‬‬

‫‪ .3‬החוק מכיר במספר פטורים מהחובה לקיים הצעת רכש מיוחדת כתנאי לרכישת דבוקת שליטה או‬
‫שליטה בחברה ציבורית‪ ,‬כמשמעותן בסעיף ‪)328‬א( לחוק‪ .‬אחד הפטורים הוא במצב שבו אדם רכש מניות ממי‬
‫שמחזיק מעל ‪ 45%‬מזכויות ההצבעה בחברה‪ ,‬כאשר כתוצאה מכך יעלה שיעור החזקות הרוכש אל מעל ‪ 45%‬מזכויות‬
‫ההצבעה כאמור )סעיף ‪)328‬ב()‪ (3‬לחוק(‪ .‬תחולת חריג זה לחובת קיום הצעת רכש מיוחדת היא נשוא המחלוקת‬
‫בענייננו – מחלוקת המתמקדת בשאלה האם על נסיבות מקרה זה חל הכלל המחייב הצעת רכש כאמור‪ ,‬או שמא‬

                                                     ‫הפטור לו‪ ,‬המאפשר רכישת שליטה בלא נקיטה בהליך זה‪.‬‬

‫על טיבו של ההסדר החקיקתי הנוגע להצעת הרכש המיוחדת – על חריגיו‪ ,‬ועל דרך תחולתו על נסיבות‬
                                                                                    ‫מקרה זה‪ ,‬נסב ענייננו כאן‪.‬‬

                                                                                       ‫הצדדים והרקע לערעור‬

‫‪ .4‬המערערת ‪ ,1‬חב' תרו תעשיה רוקחית בע"מ )להלן‪ :‬תרו או החברה(‪ ,‬היא חברה ציבורית ישראלית‬
‫העוסקת בפיתוח‪ ,‬ייצור ושיווק תרופות ותכשירים רפואיים‪ .‬היא נוסדה ונרשמה בישראל בשנת ‪ 1950‬על ידי בני‬
‫משפחות לויט ומורוס – מנכ"ל החברה‪ ,‬בארי לויט; בתו‪ ,‬טל לויט; בנו‪ ,‬ג'יקוב לויט‪ ,‬ובן דודו‪ ,‬דניאל מורוס – והם‬
‫וגורמים מטעמם הינם בעלי השליטה בה עד היום )להלן‪ :‬בעלי השליטה(‪ .‬בשנת ‪ 1982‬נרשמה החברה למסחר‬
‫בבורסת ‪ ,NASDAQ‬והחל מחודש דצמבר ‪ ,2006‬נוכח עיכובים שחלו בפרסום הדו"חות השנתיים של החברה‪,‬‬
‫נסחרות מניותיה ברשימת ה‪ ,Pink Sheets-‬בה נסחרות מניות שסחירותן מוגבלת‪ .‬מאז היווסדה‪ ,‬קיימות בחברה מניות‬
‫משני סוגים‪ :‬מניות רגילות‪ ,‬המקנות למחזיקים בהן שני־שליש מזכויות ההצבעה בחברה ומלוא הזכויות היחסיות‬
‫לדיבידנדים; ומניות מייסדים‪ ,‬המקנות למחזיקים בהן שליש מכלל זכויות ההצבעה בחברה‪ ,‬והמוחזקות בידי בעלי‬

                          ‫‪  314‬‬
   313   314   315   316   317   318   319   320   321   322   323