Page 348 - מיזוגים ורכישת חברות - ברקלי תשפא

‫המערערים הגישו ביום ‪ 17.5.2009‬בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה )להלן‪ :‬בקשת האישור(‪.‬‬
‫בבסיס בקשת האישור ניצבה הטענה כי המערערים‪ ,‬בעלי מניות שהתנגדו להצעת הרכש‪ ,‬נכפו למכור את מניותיהם‬

‫במחיר הנמוך‪ ,‬לטענתם‪ ,‬משוויין ההוגן של המניות‪.‬‬

‫יצוין כי המערערים נדרשו מספר פעמים לתקן את בקשת האישור‪ .‬לענייננו‪" ,‬בקשת האישור" תהא בקשת‬
‫האישור המתוקנת האחרונה שהוגשה על ידי המערערים ביום ‪.21.9.2010‬‬

‫‪ .3‬בבקשת האישור טענו המערערים לפגמים שונים שנפלו בהצעת הרכש ואשר מחייבים‪ ,‬לטענתם‪,‬‬
‫את ביטולה‪ .‬נטען‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי הצעת הרכש לא אושרה באסיפת בעלי המניות על אף שמדובר בעסקה חריגה עם בעל‬
‫שליטה; כי הצעת הרכש עברה רק בשל הסכמה של ‪ 0.35%‬מעל למינימום הנדרש בחוק ותוך שבכלל המסכימים לה‬
‫נכללו בעלי מניות המקורבים לבעלי השליטה )אביו ואחותו של מר דנקנר(; בהתאם לתקנות ניירות ערך )הצעת‬
‫רכש(‪ ,‬תש"ס‪) 2000-‬להלן‪ :‬תקנות הצעת רכש( היה על המשיבה להציע מחיר שאינו נמוך מ‪ ₪ 82-‬למניה‪ ,‬הוא‬

‫המחיר שהציעה המשיבה בהצעת רכש קודמת‪ ,‬שהוצעה בתוך חצי שנה קודם להצעת הרכש מושא דיוננו‪.‬‬

‫כסעד חלופי לביטול הצעת הרכש עתרו המערערים ל"סעד הערכה" במסגרתו ביקשו להורות לחברה לשלם‬
‫למערערים ולחברי הקבוצה המיוצגת על ידם את השווי ההוגן של המניות‪ .‬המערערים העמידו את השווי ההוגן של‬
‫מניות החברה על ‪ ₪ 79‬למניה‪ ,‬לכל הפחות‪ ,‬בהתבסס על חוות דעת מומחה מיום ‪ ,15.5.2009‬שצורפה על ידם לבקשת‬
‫האישור )להלן‪ :‬חוו"ד קאופמן(‪ ,‬ובהמשך תיקנו את הבקשה והעריכו את המניה בסכום של ‪ .₪ 140‬בנוסף‪ ,‬ביקשו‬
‫המערערים ללמוד על השווי ההוגן של המניות משתי חוות דעת שנערכו על ידי המשיבה ואי די בי אחזקות בהליכים‬

‫אחרים‪.‬‬

‫‪ .4‬טענת המערערים כי השווי שנקבע למניה לא היה הוגן‪ ,‬התבססה על מספר נתונים‪ ,‬ביניהם‪ :‬המחיר‬
‫שהוצע על ידי החברה בהצעת הרכש הקודמת ואשר עמד על ‪ ₪ 82‬למניה; ההון העצמי למניה או ערך המניה בספרים‬
‫לפי דו"ח רבעון שלישי ‪ 2008‬אשר עמד על כ‪ ₪ 57-‬למניה; שער המניה הממוצע ב‪ 12-‬החודשים שקדמו להצעת‬
‫הרכש אשר עמד על ‪ .₪ 69‬בנוסף‪ ,‬נטען כי על מנת לחשב את ההון העצמי של החברה‪ ,‬יש להתחשב ברווחים העצומים‬
‫שצמחו לחברה לאחר מחיקת המניה מהמסחר כתוצאה ממימוש השקעה של אחת מחברות הבת שלה בבנק קרדיט‬
‫סוויס‪ .‬בהקשר זה נטען כי אלמלא הייתה נמחקת המניה מהמסחר‪ ,‬ובהתאם לרווחים שצמחו לחברה מהשקעה זו‬
‫לאחר מחיקת המניה‪ ,‬ההון העצמי "הנכון" למניה היה עומד על ‪ ₪ 79‬למניה‪ .‬כן נטען כי הצעת הרכש נעשתה בתקופת‬
‫השפל של מניות החברה ושל החברות הנוספות הקשורות אליה‪ .‬עוד נטען‪ ,‬כי זמן קצר לאחר הצעת הרכש התרחשה‬
‫עלייה דרמטית בשערי המניות של אי די בי אחזקות וחברות הבת כור תעשיות בע"מ וחברת השקעות דיסקונט בע"מ‪,‬‬

‫ומכך ניתן להסיק על עלייה מתחייבת שהייתה מתרחשת גם במניות החברה‪.‬‬

‫‪ .5‬מנגד‪ ,‬טענה המשיבה‪ ,‬בתמצית‪ ,‬כי המערערים אינם רשאים לעתור לביטול הצעת הרכש וכי הסעד‬
‫הייחודי העומד לזכותם הוא סעד הערכה; כי הצעת הרכש ענתה על כל דרישות הדין ולא נפל בה כל פגם המצדיק את‬
‫ביטולה; וכי לא התמלאו התנאים הקבועים בדין לאישורה של התובענה כייצוגית‪ .‬לעניין אחרון זה נטען כי למערערים‬

‫‪ 344‬‬