Page 352 - מיזוגים ורכישת חברות - ברקלי תשפא
P. 352

‫‪ .34‬גם בהנחה כי יש לראות את בעלת השליטה כבעלת עניין אישי‪ ,‬אין הדבר מביא בהכרח למסקנה‬
‫כי יש צורך במנגנון המשולש הקבוע בסעיף ‪ .275‬לטעמי‪ ,‬ההסדר שקבע המחוקק לגבי הצעת רכש מלאה‪ ,‬הוא הוראה‬
‫מיוחדת בנושא של מכירה כפויה של מניות‪ ,‬שאין להחיל לגביו את המנגנון המשולש בסעיף ‪) 275‬ובהסתייגות שתובא‬

                                                                ‫בהמשך לגבי הצעת רכש עצמית מלאה(‪ .‬אנמק‪.‬‬

‫סעיף ‪ 337‬לחוק‪ ,‬לאחר תיקונו‪ ,‬קובע את הרוב הנדרש מקרב בעלי המניות הניצעים על מנת שהצעת רכש‬
                                                                                               ‫מלאה תתקבל‪:‬‬

                                                                                     ‫מכירה כפויה‬

          ‫‪) .337‬א( התקבלה הצעת רכש מלאה על ידי הניצעים‪ ,‬באופן ששיעור ההחזקות של הניצעים‬
          ‫שלא נענו להצעה מהווה פחות מחמישה אחוזים מהון המניות המונפק או מההון המונפק מסוג‬
          ‫המניות שלגביהן הוצעה ההצעה ויותר ממחצית הניצעים שאין להם עניין אישי בקבלת ההצעה‬
          ‫נענו לה‪ ,‬יעברו כלל המניות שביקש המציע לרכוש לבעלותו והרישומים של הבעלויות במניות‬
          ‫ישונו בהתאם לכך; על מי שיש לו עניין אישי יחולו הוראות סעיף ‪ ,276‬בשינויים המחויבים‬
          ‫)סעיף ‪ 276‬מחייב בעל מניה להודיע לחברה לפני ההצבעה אם יש עניין אישי באישור העסקה‬

                                                                                           ‫– י"ע(‪.‬‬

          ‫)א‪ (1‬על אף האמור בסעיף קטן )א(‪ ,‬הצעת רכש מלאה תתקבל אם שיעור ההחזקות של‬
          ‫הניצעים שלא נענו להצעה מהווה פחות משני אחוזים מהון המניות המונפק או מהון המונפק‬

                                                             ‫מסוג המניות שלגביהן הוצעה ההצעה‪.‬‬

‫ככלל‪ ,‬רכישה כפויה של מניות מיעוט בידי בעל שליטה בחברה ציבורית‪ ,‬הן במישרין והן באמצעות החברה‬
‫שבשליטתו‪ ,‬קרי‪ ,‬בדרך של הצעת רכש מלאה עצמית "מעוררות חשש מובנה לניגוד עניינים ולניצול כוחו של בעל‬
‫השליטה על מנת להתעשר על חשבון בעלי מניות המיעוט" )עניין קיטאל‪ ,‬פסקה ‪ 54‬לפסק דינו של השופט דנציגר(‪.‬‬
‫רוצה לומר‪ ,‬כי בקביעת ההסדר לגבי הצעת רכש מלאה‪ ,‬המחוקק כבר לקח בחשבון את ניגוד העניינים המובנה‪ ,‬ולכן‬
‫קבע מנגנון הגנה כפול‪ :‬דרישה להסכמת רוב הניצעים כך שהמיעוט שלא קיבל את ההצעה לא יעלה על ‪ ,5%‬וסעד‬

                                                                                                    ‫ההערכה‪.‬‬

‫הצעת רכש כפופה אפוא לביקורת שיפוטית‪ ,‬באופן שהמילה האחרונה לגבי השווי ההוגן של המניה מסורה‬
‫לבית המשפט‪ ,‬שאמור להכריע ולקבוע מהו השווי ההוגן‪ .‬בהיבט זה‪ ,‬תביעה לסעד הערכה היא עוצמתית יותר מתביעה‬
‫לבחינת הוגנות העסקה‪ .‬כך‪ ,‬בעסקת מיזוג‪ ,‬בעלי‪-‬מניות המיעוט לא זכאים לסעד של הערכה‪ ,‬ותרופתם היא בפניה‬
‫לבית המשפט בטענה כי החלטת הדירקטוריון לאשר את המיזוג אינה סבירה‪ .‬במקרה כאמור‪ ,‬בוחן בית המשפט את‬

                                             ‫סבירות החלטת הדירקטוריון ואם הצעת המיזוג היא הוגנת וסבירה‪.‬‬

‫בהקשר זה‪ ,‬יש הגורסים כי ניתן לבצע רכישה כפויה של מניות תוך "עקיפת" ההסדר של הצעת רכש מלאה‪.‬‬
‫זאת‪ ,‬בדרך של הסדר על פי סעיף ‪ 350‬ו‪)351-‬א()‪ (5‬לחוק החברות )בש"א )מחוזי ת"א( ‪ 4139/01‬קבוצת כרמל‬
‫השקעות בע"מ נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ )‪ ;(25.6.2001‬בהט‪ ,‬עמ' ‪ ;139-138 ,100‬צפורה כהן בעלי‬
‫מניות בחברה‪ :‬זכויות תביעה ותרופות כרך ב ‪) 301‬מהדורה ‪ .(2008 ,2‬אך ראה פסק הדין בפר"ק )מחוזי ת"א(‬

                          ‫‪  348‬‬
   347   348   349   350   351   352   353   354   355   356   357