Page 339 - ספר מבחנים לשכת רואי חשבון 2022
P. 339

‫בחינה ‪ | 06/2021‬פתרונות‬

                                                                                           ‫תשובה ג‪.‬‬   ‫‪.46‬‬
                                                              ‫סעיף ‪ 94‬לחוק הביטוח הלאומי קובע‪:‬‬
‫"(א) "תקופת הזכאות הראשונה" – שנים עשר הימים הראשונים שבעדם זכאי הנפגע לדמי‬

                                                                                       ‫פגיעה‪...‬‬
‫(ב)(‪()1‬א) המעביד יחזיר למוסד את סכום דמי הפגיעה שהמוסד שילם לנפגע בעד תקופת‬

                                                                            ‫הזכאות הראשונה‪.‬‬
‫(ב) (‪ )1‬היה הנפגע עובד אצל מעבידים שונים‪ ,‬יחזיר כל אחד מהם למוסד‪ ,‬חלק יחסי‬

                              ‫מהסכום ששילם המוסד בעד תקופת הזכאות הראשונה;‬
‫(‪ )2‬המוסד יקבע את החלק היחסי האמור בפסקה (‪ ,)1‬בהתאם לחלקו היחסי של‬
‫סכום שכר העבודה הרגיל של העובד אצל אותו מעביד לעומת הסכום הכולל של‬

                                ‫שכר העבודה הרגיל של העובד אצל כל מעבידיו;"‬

                ‫מספר ימי הפגיעה הוא מעל ‪ 11‬יום‪ ,‬על כן ישולם עבור כל ימי הפגיעה ‪ 16 -‬ימים‪.‬‬
‫נשאלנו על החזרי המעסיקים למוסד לביטוח לאומי ‪ -‬על המעסיקים להחזיר למוסד לביטוח לאומי‬

                                         ‫את סכום דמי הפגיעה בעבור ‪ 12‬הימים הראשונים בלבד‪.‬‬
                                       ‫חישוב דמי הפגיעה ליום (לפי הכנסת שני המעסיקים יחד)‪:‬‬
                ‫‪] ) 12,250 + 12,250 + 12,250 ( / 90 = 408.33 | 1,521.5 [ X 75% = 306.25‬‬
                 ‫סך החזר שני המעסיקים למוסד לביטוח לאומי‪306.25 X ) 16 | 12 ( = 3,675 :‬‬

‫סך החזר מעסיק ב' יחושב לפי כפל סך החזרי המעסיקים‪ ,‬בחלק היחסי של שכר העובד אצל‬
                                                  ‫מעסיק ב' לבין שכרו הכולל אצל שני המעסיקים‪:‬‬

                                            ‫סך החזר מעסיק ב'‪3,675 X 2,450 / 12,250 = 735 :‬‬

                                                                                           ‫תשובה ד‪.‬‬   ‫‪.47‬‬
                                                             ‫סעיף ‪ 280‬לחוק הביטוח הלאומי קובע‪:‬‬
‫" (א) המוסד יעביר למעביד של עובד כאמור בסעיף ‪(276‬א)‪ ,‬את סכום התגמול המגיע לעובד‪.‬‬
‫(ב) המעביד יעביר לעובד את יתרת התגמול; בסעיף זה‪" ,‬יתרת התגמול" ‪ -‬ההפרש שבין‬
‫התגמול שהועבר למעביד לפי סעיף קטן (א) ובין התשלום ששילם מעביד לעובד על‬
‫חשבון התגמול לפי סעיף ‪(276‬א)‪ ,‬למעט סכום ששילם לעובד עקב עבודתו או סכום‬
                                ‫שהיה משלם לו בין שהוסיף לעבוד ובין שנעדר מעבודתו‪.‬‬
‫(ג) דין יתרת התגמול כדין שכר עבודה‪ ,‬והמעביד יעבירו לעובד לכל המאוחר ביום שבו היה‬
‫משתלם שכרו של העובד בעד החודש שבו הועבר התגמול למעביד כאמור בסעיף קטן‬

                                                                                     ‫(א)‪" .‬‬

‫שווי השימוש ברכב צמוד מהווה חלק מהכנסתו של העובד לעניין תגמולי מילואים‪ .‬מאחר‬
‫שבחודשים שקדמו ל‪ 1-‬בחודש שבו החל שירות המילואים נזקף לשכרו של טדי שווי רכב‪ ,‬תגמול‬

                 ‫המילואים שהגיע לו‪ ,‬שהועבר למעסיק‪ ,‬חושב לפי הכנסה הכוללת זקיפת שווי זו‪.‬‬

‫מכל האמור לעיל‪ ,‬המעסיק לא רשאי לנכות מיתרת התגמול שעליו להעביר לטדי את הסכום‬
‫שהתקבל בגין שווי השימוש ברכב הצמוד‪ .‬טדי זכאי למלוא תגמול המילואים בלא שרשאי המעסיק‬

                                                                                      ‫לנכות רכיב זה‪.‬‬

‫‪333‬‬
   334   335   336   337   338   339   340   341   342   343   344