Page 69 - מסע חיי - אברהם נקש

‫מסע חיי | ‪69‬‬

‫פעם אחת בלבד הייתי עם ההורים במעברה ב'‪ .‬אימא דאגה לניקיון בלי סוף‪ .‬בצריף‬
‫לא היו מרצפות אלא רק חולות‪ ,‬כל בוקר כשהתעוררתי הייתי כולי מלא עקיצות של‬

‫פשפשים שהיו במיטה‪.‬‬

‫דודי מוריס‪ ,‬אחיה הבכור של אימא בא לביקור במעברה עם המשאית הגדולה שהביא‬
‫מתוניסיה לארץ וניסה להעביר ולהעמיס את כל המשפחה למושב‪ ,‬אני זוכר את דודי‬
‫מנסה לשכנע את אבא ואימא לעזוב את המעברה ולעבור למושב ניר יפה‪ .‬מזל שאבא‬

‫ואחי הבכור סובר לא הסכימו להיות חקלאים‪ ,‬כך נשארנו באשקלון‪.‬‬

‫בפעמים הקודמות באתי לבית החדש שאבא קנה‪ ,‬בשיכון דרומי‪ ,‬אפשר היה לחיות בו‬
‫בשלווה‪ .‬אבא הביא לארץ "מכולה" ענקית (במשך שנים המכולה שימשה את המשפחה‬
‫כמחסן) שהכילה את כל הרהיטים‪ ,‬השולחן הענק שהיה בחדר האוכל‪ ,‬שידות‪ ,‬מראות‬
‫גדולות‪ ,‬מיטות‪ ,‬קטנוע מסוג "למברטה" של אחי סובר‪ ,‬אופניים ומעל לכל מקרר חדש‬

‫תוצרת "‪.General Electric Company "G.E.C‬‬

‫בשנים אלו לא היו הרבה משפחות בארץ או בפרט באשקלון‪ ,‬שהיה להם מקרר חשמלי‬
‫מתוצרת ידועה כזו‪ .‬זכור לי עד היום‪ ,‬בצפון אשקלון היה בית חרושת לקרח‪ ,‬מכרו‬
‫את הקרח עם עגלה וסוס הסתובבו במעבורות ובשכונות מכרו גושי קרח גדולים‪ .‬זה‬
‫היקשה על התושבים שגרו בקומות ללא מעלית‪ ,‬להעלות אפילו חצי בלוק‪ .‬כך רוב‬
‫תושבי הארץ בשנים אלו השתמשו בשימור בשר‪ ,‬חלב וכל דבר מאכל‪ ,‬עד לבוא‬

‫המקרר החשמלי‪.‬‬

‫בקשר ל"מכולה" מעץ שעשתה את דרכה מתוניסיה לארץ‪ ,‬בחיפה נקלעה למצב קשה‪,‬‬
‫היא הייתה תקועה בנמל שישה חודשים ולא ניתן היה לקבלה גם כאשר גרנו בשיכון‬
‫דרומי‪ .‬תוכן הארגז נרטב בגשם ונפגע קשות‪ ,‬העלה ריח של עובש‪ ,‬אימא ואבא עבדו‬
‫קשה מאוד לנקות ולשפשף ‪ .‬החלק העליון של המכולה היה שבור‪ .‬היא נבנתה מלוחות‬
‫עץ עי' אבא ואחי הבכור‪ .‬בתוניסיה העמיסו את המכולה למשאית שהושכרה ולתוך‬
‫המשאית הכניסו את הארונות והרהיטים הכבדים מחוסר מנופים‪ .‬רק בנמל תוניס אבא‬
‫רשם כתובת על "המכולה" כשהוטענה באוניה הצרפתית למרסיי‪ .‬נרשם שם המשפחה‬

‫והיעד שלה ‪ -‬לחיפה בישראל‪.‬‬

‫מכולה זו שירתה אותנו עוד הרבה שנים‪ ,‬הצבנו אותה בגינה שלנו‪ ,‬על כמה בלוקים‪,‬‬
‫במקום טוב שיכולנו לראות אותה מהמרפסת מהקומה השנייה‪.‬‬