Page 66 - מסע חיי - אברהם נקש
P. 66
| 66אברהם נקש
שהגענו הצטרפו ילדים לחברה ,קראו לנו קבוצת "לפיד" .אחרי שנה בערך עברנו
לצריפים גדולים יותר שהיו שייכים לנוער הבוגר קבוצת "סלע" .ולמדנו בכיתה
גדולה וצמוד אליה מועדון הקבוצה .בכל יום אחה"צ הלכנו לעבוד ארבע שעות
לפי סידור עבודה שבכל יום שיבצו אותנו ,אם בגן ירק או בקטיף בפרדסים,
בבציר ענבים ,במסיק זיתים ,בקטיפת כותנה ,בגינת נוי ,ברפת.
כל עבודה עניינה אותי ,אהבתי בייחוד לעלות על עגלת הטרקטור לשבת
עליה בשפת העגלה עם חברים לעבודה ,הנסיעה ארכה כרבע שעה ,בדרך כלל
השדות היו רחוקים מהקיבוץ .היו ימים שעבדתי בגינת נוי ,בגירוף ,בשתילת דשא,
ניקיון שטחים עם עשב בר וקוצים עם טוריה ומגרפה ,כל עבודה אהבתי למדתי
והצטיינתי מחדש ,הגנן ביקש מהמשבץ לשבץ אותי לעבודת הנוי.
כל יום התקלחנו אחרי העבודה ,הולכים למקלחת והמטפלת גוטה השגיחה
עלינו ועל הבנות שהיו במקלחת צמודה .בימי שישי אחה"צ אחרי מקלחת ,גוטה,
"שפכה" על ראשינו חומץ ,נגד כינים ,הסרחנו ושתקנו .בערב אכלנו בחדר האוכל
עם כל חברי הקיבוץ .בדרך כלל שעתיים לפני השינה בשעה ,20:00כל ילד היה
מתארח אצל משפחה מאמצת (שכחתי את שמה של המשפחה).
גרנו בצריף באמצע הקיבוץ ,לפי זכרוני היו שני חדרים צמודים אחד לבנות והשני
לבנים ,בכל חדר היו שש מיטות .אני ישנתי במיטה קיצונית מימין לכניסה .היו
משכיבים אותנו כל לילה אחרי פעילויות המועדון.
לילה אחד אני מרגיש שמישהו מתכופף אליי ובחטף אני מרגיש נשיקה על השפתיים
והדמות נעלמת .כך זה נמשך כמה לילות עד שנודע לי מי עושה לי את זה ,ילדה
שהכרתי וישנה בחדר הסמוך של הבנות .מעולם לא גיליתי ולא עשיתי מזה עסק .רק
כשנשאתי לורדה אישתי סיפרתי לה ,התפקענו מצחוק.
לאחרונה בגיל ,70בפגישת מחזור של החבר'ה במסילות ,פגשתי אותה התחבקנו
לשלום ,אבל הסוד שלנו החזיק מעמד כשישים שנה.
במפגש אחרון שלי עם שלושה זוגות סיפרתי על מה שאירע לי במסילות עם ע'...
כאשר השיחה הייתה כמובן על מה שנשמע לאחרונה בתקשורת על ה.Me too-
(זו פעם שניה!! שסיפרתי).
