Page 61 - מסע חיי - אברהם נקש
P. 61
מסע חיי | 61
המשאית החלה לנסוע ותיכף עצרה ,הנהג ירד ממנה וביקש מכולם לשבת על
רצפת המשאית והזהיר "לא לעמוד" .המשאית שוב החלה לנסוע ,הנסיעה הייתה
עם הרבה קפיצות לכל עבר ,המזוודה שוב עזרה לי ויכולתי לשבת עליה.
ילדים "נתלשו" נפרדו מהוריהם בנמל ,איני יודע אם בהסכמת ההורים ,?..נסעו
איתי במשאית וכל הדרך בכו ויללו שרוצים את אמא או אבא היו קריאות
בערבית" :יא באבא יאממה" או בצרפתית "פאפא מאמא" או סתם צרחות .ככל
שהתרחקנו מהנמל הבכי והצעקות פסקו לגמרי .בנסיעה קצרה של חצי שעה
הגענו ,פתחו לנהג את השער ונכנסנו למחנה בדומה למחנה במרסיי עם פחונים
בצורת "חצי חבית" למקום קראו "שער עליה".
המחנה נפתח בשנת ,1948ועברו בו מרבית העולים החדשים ,שהגיעו דרך נמל חיפה.
המחנה נועד להיות מחנה רישום ומעבר .העולים הובלו מהנמל למחנה ושם קבלו כל
מיני חיסונים ,בדיקות בריאות ,חיטוי בדי די טי ,ארוחות קלות ,הנפקת תעודות זהות,
מעבר מכס ,שנה לאחר מכן שונתה השיטה ,עולים שהגיעו נשלחו ישירות למחנה
קליטה ומיון ושם נעשה כל התהליך המסובך והמעייף.
בשנת ,1949הוסב המחנה הצבאי הבריטי לקליטת עולים ,בשנה וחצי עברו דרכו
כ 180000-אלף עולים ,השהיה של חלק מהעולים היה בין שבוע ימים ויותר מסיבות
שונות .בשנת 1951פרץ מרד עולים מעיראק שסירבו להתפנות למעברות ,לאחר
אזהרת המשטרה עזבו חלק גדול מהעולים את המחנה וחלק אחר נשאר בכוח .המחנה
עבר בשנות 1952-1962טיפולי גזזת.
הגזזת היא מחלת עור פטרייתית
המופיעה בחלק מהקרקפת או בכל
הקרקפת ,בלי טיפול היא עלולה לגרום
למחלות אובדניות .מחנה עליה הפך
ממחנה עולים למחנה לטיפול בגזזת
בילדים צעירים רובם מצפון אפריקה.
ירידה ממשאית
