Page 60 - מסע חיי - אברהם נקש
P. 60
| 60אברהם נקש
היום השביעי של השייט
מתקרבים לחוף חיפה ,העולים החדשים שבסיפון מתרגשים לראות
את חוף ארץ ישראל המתקרב לאט לאט .אני מנסה להכניס את ראשי
בין האנשים ולהבין מה ההתלהבות ,מה הם רואים,כמעט שצעקתי:
"תנו גם לי לראות ,אולי אראה את אחיותיי ואחי ,באו לפגוש אותי!".
הצפיפות על הסיפון הייתה גדולה ולא ראיתי כלום ,עד לעגינת האוניה
ברציף הנמל.
פתאום העולים עזבו את הסיפון והחלו לרדת מטה ,שם חיכה פקיד ישוב על כיסא
ושולחן פשוט ורשם כל עולה שירד והיפנה כל משפחה למקום המיועד לו בארץ.
עמדתי עם מזוודתי הקטנה ומגובה הסיפון אני מנסה לראות את אחיי ברציף ,היו
המון אנשים ולא אף אחד מאחיי ,ידעתי שהגיעו לפניי לארץ יותר מחצי שנה.
השתהיתי בסיפון ורואה את אדמת ארץ ישראל .מסיפורי אימא ,לא ראיתי משהו
מיוחד ושונה ,הכול היה נראה לי רגיל .חשבתי לעצמי שאגיע לארץ אראה דברים
השייכים לסיפורי אימא ,מסיפורי התנ"ך ,מקום שונה ועתיק עם אנשים לבושים
אחרת ,אך לא! לא כך הייתה המציאות ,בהביטי רחוק יותר ראיתי בניינים רגילים
הר הכרמל ,מכוניות נוסעות בכבישים .אכזבה הייתה שאחיי לא הגיעו לקבל
את פניי.
מסתכל מתעניין בסביבה החדשה ,אני מרגיש יד מושכת אותי ,האיש שהיה
מאחורי אמר משפט לא מובן בעברית ,אבל הבנתי מה הוא רוצה ממני לפי התנועות.
האיש הוביל אותי מטה מהסיפון לגשר והגעתי עד לפקיד שבחן אותי ופונה אליי
בצרפתית" :שמך הוא נקש אברהם"?
עניתי לו" :לא ,שמי הוא אלברט!" הרגשתי אצלו אי שקט ,אולי עייפות ,ענה לי:
"זה בסדר ,מהיום שמך אברהם!!".
קרא לבחור שהביא אותי אליו ואמר לו בעברית לא מובנת לי ,להוביל אותי
למשאית ,מספר ?...שנוסעת .?...הבחור תפס את ידי ,העלה אותי על משאית ועשה
תנועה האומרת "אל תרד ממנה" מעניין שהבנתי אותו .כל מאמציי לדעת להיכן
אני נוסע .אף ילד ושני בחורים שהיו אתי במשאית לא ידעו .לאחר המתנה של
כמעט שעתיים ,הקריאו שמות ושוב קראו את שמי אברהם.
