Page 65 - מסע חיי - אברהם נקש
P. 65
מסע חיי | 65
כל הדרך לא פציתי פה ,הייתי מאוד ביישן
מהעברית שלי ,אמנם בילדותי הייתי שובב,
אבל נשאר בי עוד הנימוס הצרפתי והחינוך
שקיבלתי בבית" .ההתנהגות הישראלית" לא
הייתה מוכרת ולא יכולתי להתנהג אחרת,
אני זוכר הייתי מנומס וצנוע ,אולי "מהלבד"
והמרחק מהמשפחה ,געגועים הביתה ,לפגוש
את אימא ,אבא ואחיי.
במסילות ,בנוער "לפיד"
הרכב נכנס לשער הקבוץ ,חנה בחניה הגדולה ,ירדנו מהרכב ,הנהג בישר לנו
שהגענו לקבוץ מסילות ,ברחבה המתינו לנו נציגים מהקיבוץ ,החברות ,רחל
כספי המורה הראשונה וגוטה המטפלת המסורה שלנו.
ביום שהגענו ונכנסו לקיבוץ ,היה יום גשום ,ברדתי מהרכב ,המבט שלי הופנה
מסביב כדי להבין היכן אני נמצא ,זה מקומי השלישי מאז חודש מאי .מראה
המקום כבש אותי מיד ,אהבתי לראות מימיני את הדשא הגדול והירוק
ובצמוד אליו שורת מבני מגורים ,ומשמאלי נגריה ומסגריה ,עצים ירוקים מסביב,
הרגשתי אווירה נינוחה ,נחמדה וקולטת לעומת זה אני נזכר במחנה שער העלייה
היבש והמדכא.
קיבוץ מסילות
מסילות שייך לתנועת השומר הצעיר ,לקיבוץ הארצי .העלייה על הקרקע הייתה
בשנת 1938במסגרת יישובי "חומה ומגדל" .המקימים חלוצים מפולין ובולגריה
בהמשך קלט הקיבוץ גרעין יוצאי ארגנטינה חברות נוער ובני קיבוץ .עליית
הנוער קלטה ילדים שעלו לארץ לבד ,או עם הוריהם .שנים לאחר מכן הצטרפו
ילדים שהיו מבית במצוקה.
הגענו לקיבוץ מסילות בחורף 1956מרמת הדסה .שיכנו אותנו בצריפים.
למדנו בכיתה זמנית בחדר האוכל הישן כי החדש היה בבניה .בכל יום לאחר
