Page 67 - מסע חיי - אברהם נקש
P. 67
מסע חיי | 67
בימי פעילות במועדון היינו משחקים ושרים שירי ארץ ישראל או רוקדים.
המועדון בשבילי היה מקום שביליתי בו הרבה ,היה רדיו ענק בכניסה ,שמעתי
כמעט כל יום שירים לועזיים שהזכירו לי את הבית בתוניסיה .אהבתי שירים של
זמרים צרפתיים ,בייחוד של הזמרת דלידה .היו לנו גם ימים חופשיים בחדרים,
מתאספים כמה בנים ושומעים סיפורים מחבר הקבוצה צבי וייל ז"ל שריתק אותנו
בסיפורי ה"מערב הפרוע".
בגיל 12התאהבתי במשחק הכדורסל ,הקבוצה המקומית מסילות ,שיחקה בליגה
ג' או ב'? בכל שבועיים היינו הולכים לראות משחק ,אני זוכר עד היום את שמו
של שחקן הקבוצה בשם "פוקס" ,היה שחקן וירטואוז .זוכר את עצמי לוקח כדור
ומתאמן לבד במגרש ,מנסה לחקות את אותו שחקן ,אפשר להגיד שבזכותו,
התאהבתי במשחק.
בכל חג ביקשו ממני לכתוב שלטים או לצייר ציורים ,כבר אז בגיל 13ידעו על
כשרוני ,בפעם הראשונה בחיי ראיתי צבעי מים וציירתי ,מעולם לא היו לי צבעים
כאלה בתוניסיה.
אז ...בני 13מימין אני ,אהרון גרחי ושמעון שריקי .היום בני 70+
המורה מניה ז"ל אחרי שנה המורה והמטפלת הוחלפו .מניה הייתה
המורה הראשית והמחנכת ,סוזנקה אם הבית שלנו,
דאגה לכל צרכינו ,ניקיון וסדר בחדרים ,בגדים
להחלפה ולקיחת בגדים למכבסה .למניה צורף מאוחר
יותר המורה יהודה פרטוק (מאוד רציני -יליד
תוניסיה) והוא לימד תנ"ך עברית והיסטוריה ,מניה
לימדה מתמטיקה ומדעים .האמת לא הייתי תלמיד
מצטיין ,כי לא רציתי ללמוד ,ישבתי בכיתה בוהה
ולא מרוכז.