Page 71 - מסע חיי - אברהם נקש
P. 71
מסע חיי | 71
גדולים בשנה הראשונה להדביק את חבריי ויש לציין עד סיום י"א בבית ספר
אורט הייתי תלמיד לא רע .אני מודה ומתוודה שהעתקתי שיעורים ,מחברי אליהו
עוזר (חברי עד היום) ,תקופה ארוכה ,ממנו גם למדתי להבין ולפתור בעיות
מתמטיות ,דבר שלא למדתי בחיי.
בגיל ,15שנה וחצי לאחר עזיבת הקיבוץ .לאבא היו הרבה בעיות בכלכלת
המשפחה ,המכירות בחנות לכלי מטבח וזגגות היו בשפל ,הרבה הפסדים ,קונים
רבים היו מבקשים מאבא:
"תרשום ,אשלם בסוף החודש" ,אבא סירב כי לא הכיר את האנשים .השיטה הזו
בתוניסיה לא הייתה מוכרת לו .לכן ההפסדים לא איחרו לבוא ונאלץ לאחר כמה
שנים לסגור את החנויות ומכר את כל הסחורה .עזרתי לו להחזיר את החנויות
לחברת עמידר ,במחירים מצחיקים… ..ישב בבית מובטל כחודש נרשם לשירות
התעסוקה וסוף כל סוף נמצאה לו עבודה במפעל לבידים .עבד שם כמה שנים עד
לפציעתו בכף ידו ובכתף ,יצא לפנסיה בריאותית.
במהלך שנותיי באורט .בגיל 16הרגשתי משהו מוזר בהתנהגות אצל
מורה צעירה אחרי צבא ,כבת ,24מורה לתנ"ך והיסטוריה .מורה טובה אך
היה מוזר לי שמדי פעם התקרבה אליי לחי בלחי ושואלת אותי בלחישה:
"הכל מובן לך חמוד?" עם תופעת ה Mee too-אני מבין הרבה יותר טוב ,זה קורה
גם הפוך ולא רק אצל גברים.
סיימתי את לימודיי בכתה י"א (סוף ,)1963לא הייתה אפשרות להמשיך כי
בבית ספר אורט אשקלון לא הייתה כיתה י"ב .כדי להמשיך ללמוד הייתי צריך
לנסוע לבית ספר סינגלובסקי בנתניה .אבא לא רצה שאמשיך ,זה עלה יקר
באותם שנים.
בשנה הראשונה למדנו בבוקר בכתות פשוטות מפח ,אחה"צ במסגרות ,למדנו
לשייף בדייקנות ,לרתך בריתוך חשמלי ואוטוגני .סיימנו את היום בשעה ,16:00
נסענו הביתה עם הרכב היחיד שהיה לנו -אופניים ,איתם היינו נוסעים לכל
מקום .בגמר כיתה י"א ,מנהל בית הספר ,דב ברייר ז"ל (שחיבב אותי מאוד),
החליט לא לתת לי את התעודה בגלל חוב לבית הספר ,התחננתי לפניו ,לפחות
להראות אותה להורים .הבטחתי להחזיר אותה למשרד למחרת ,בקשתי התקבלה,
לקחתי את התעודה ולפני שהראיתי להורים ,ניגשתי לצלם במרכז העיר.
