Page 100 - 28222
P. 100
נעמה סגל
ממניעים רציונליים של סביי וסבותיי ,כמו סיפור השידוך בין הוריו
של אבי בעיראק :היא היתה אלמנה צעירה ,משותקת בחצי פניה,
מ"משפחה טובה" .הוא היה אלמן יפה תואר וסוחר מצליח עם תינוק.
"מי היתה מקבלת אלמן עם תינוק?" הסביר לי אבי את הבחירה של
הוריו לבוא בברית הנישואים .סיפור הבחירה השכלתנית של סבתי
מצד אמי בסבא שלי ,אחרי מלחמת העולם השנייה ,נשמע כך :היא
היתה אישה רוסייה חזקה ויפה עם ילד ששרדה את המלחמה ,הוא
היה איש חביב וחייכן שנדד בין המלחמות בחיפוש אחר עבודה ועבד
במאפייה" .אף פעם לא היינו רעבים ,תמיד היה ריח של לחם ועוגות
שמרים בבית ",אמא שלי נהגה לומר כשסיפרה על ילדותה" .אבל",
הודתה" ,עיקר הבחירה של סבתי בסבי היתה העובדה שהוא היה מוכן
לקבל את הבן שלה .גם לא דיברו על זה בבית בכלל ,לא יודעת אם
הוא ידע שהוא לא אבא שלו .רק כשלאחי נולדו ארבעת ילדיו ,הוא
החל מחפש אחר אביו הביולוגי".
נדמה שלמרות הרצון שלי לאהבות סוחפות ,מהסוג שיד הגורל או
יד מכוונת גילגלו לפתחי ,האהבות שלי נרכשות במאמץ מסוים,
נלמדות ,נטמעות באיטיות ובאיפוק .לוקח להן זמן להתמקם בלב
שלי .כשאחזתי לראשונה את בנותיי ,לא הופרש בגופי אוקסיטוצין,
אותו הורמון לידה מהולל ,שנאמר עליו שהוא הגורם לאימהות
להתאהב בתינוקן מיד עם הגחתו לעולם .גם הפרומון ,הורמון
האהבה והמשיכה המינית ,לא הופרש כשפגשתי את יואב בפעמים
הראשונה או השנייה או השלישית .גם לא כשפגשתי לראשונה את
החבר המשמעותי והראשון שהיה לי לפניו .אפשר לומר שאני נוטה
להתאהב במי שמתאהב בי .סיפורים על הורמונים משני תודעה הם
לא חלק מסיפורי חיי .את החבר הראשון שלי הכרתי בפאב בקיבוץ.
נכון יותר לומר שזו היתה הפעם הראשונה שהוא ראה אותי .לבשתי
אז שמלה לבנה .זאת היתה השמלה האהובה על אחותי הגדולה .היא
תפרה אותה אצל תופרת .היא אמרה שידעה בדיוק מה היא רצתה
100
