Page 97 - 28222
P. 97
איך להיות אמא מאמצת
לה שאני גאה בילדה שלי על כך שלמרות הקושי ,היא מדברת
ומבטאת את הרגשות שלה ,היא גילגלה את עיניה ,משכה באפה,
ניפנפה בחולצתה כמה פעמים כדי לאוורר את גופה ואמרה" :אבל
היא לא אמורה להקיא את כל מה שהיא חושבת בלי שליטה .זה כמו
שפריץ של מים רותחים .אי אפשר לדעת איתה מתי זה יבוא ",ואז היא
קמה ופינתה את צלוחית העוגה שהגישה לי .אחר כך אמרתי שאני לא
מרגישה טוב ,והלכתי.
כששבתי הביתה באותו ערב ,ראיתי שדפי האבחנה עדיין נמצאים
על שולחן המטבח ,באותו המקום שבו הנחתי אותם ,ליד כוס קפה
שהתקרר ,פירורי אורז יבש ,טושים ודף צביעה של סוס ,שבתי הקטנה
ניסתה בכל הכוח וללא הצלחה לצבוע בלי לצאת מהקווים .הדפים
היו מקופלים ,כנראה בידי יואב ,מה שהצניע את סודם באופן יחסי.
הוא כנראה קיפל אותם כפתרון זמני ,כי לא רצה לראות עוד מה כתוב
בהם ,אך לא מצא את הכוחות להעביר אותם לקלסר .לפעמים משקלם
של דפים הוא לא עניין של מה בכך.
לא דיברתי עם החברה ה ֵּכנה שלי כשבוע ימים .נעלבתי וכעסתי עליה,
על תשובתה ,ובה בעת ידעתי שלא התכוונה להעליב אותי או את בתי.
לכן התחמקתי משיחות איתה באופן שאני חושבת שהצליח לטשטש
את עלבוני.
זו הכנות הזאת שלה ,אמרתי לעצמי ,אותה כנות שבזכותה אנחנו
חברות כל כך טובות ,אותה כנות שגורמת לה להקיא כל מה שהיא
חושבת בלי שליטה .כמו שפריץ של מים רותחים .אי אפשר לדעת
איתה מתי זה יבוא.
97
