Page 98 - 28222
P. 98
16
הורמון האהבה
את התמונה הראשונה שבה אני אוחזת את בתי צילם יואב .ראשה
שמוט ואני מביטה למצלמה ,אפי אדום ונוזל ופניי רטובות מדמעות
ומעוותות מהמאמץ למתוח את שפתיי לחיוך .לצופה אקראי הבכי
נראה כמעט מובן מאליו :הנה אישה שחיכתה וחיכתה ,וכעת היא
הופכת לאמא בן־רגע .סוף־סוף היא זוכה להחזיק את התינוקת
שלה ציפתה כל כך הרבה שנים .אבל אני לא זוכרת שבכיתי בגלל
הסיבות האלה .אני זוכרת שהדמעות היו חמות ,חומציות וסמיכות,
הן טישטשו את ראייתי ונדרשתי למצמץ בכוח כדי לסחוט ולחלץ
אותן מעיניי כך שיזדחלו במורד לחיי .אולי בכיתי כי רגע לפני שיואב
צילם ,ניסתה האישה שטיפלה עד כה בבתי לעצב אותה בידיי ,כך
שראשה לא יישמט כפי שנשמט ,ואז לחשה בקול מודאג לעובדת
הסוציאלית" :מה ,היא לא יודעת איך מחזיקים תינוק?" והעובדת
הסוציאלית השיבה לה" :היא תלמד".
בכל מקרה ,אני יודעת זאת :סיבת הבכי לא טמונה בסוד הורמון
האהבה או הורמון האימהות ,אותם "הורמוני קסם" שאחראים לאהבה
ממבט ראשון.
כל חיי ,טרם נישואיי ליואב ,שאפתי לאהבה ממבט ראשון .רציתי
להתחבר לאינטואיציה הפנימית שלי ,למנגנון החייתי שלי .ואולי
שאפתי לאהבה הורמונלית ופסיבית ,שאינה דורשת ממני מאמץ ,גם
98
