Page 240 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫¯‬

‫והובילוהו מרחוק לגור בטלו דאגותיו‪ ,‬לא יפיל‬ ‫שו יהודי הנימול בסביבותינו כי א זה‪ ,‬א"כ‬
‫עצמו שנית‪ .‬ע"כ חלילה לסמו על זה„‪.‬‬ ‫הדברי מוכיחי שזה הוא‪.‬‬

‫‪ ‡ÏÂ‬הבאתי אלא למשל א היה הדי זה אמת‬ ‫‪ ‡Â· Â‬מ המאוחר אל המוקד ‪ ,‬מ"ש פר"מ הוכיח‬

‫דבמאבד עצמו לדעת בטל גזירת משאל"ס א‬ ‫סופו על תחילתו‪ ,‬כוונתו הוכיח תחילתו על‬
‫היה מקו לסברא הנ"ל במי שיצא ריק מביתו‪,‬‬ ‫סופו שיציאתו מביתו יצאה ריקנית מוכיח שסופו‬
‫וראינו אותו נופל למי ולא ידענו א לדעת‪ ,‬או‬ ‫לאבד עצמו לדעת וכ הוא בנב"י מש"ס ספ"ב‬
‫שלא לדעת י"ל הואיל ויצא ריק מסתמא הפיל עצמו‬ ‫דחולי )לט‪ ,‬ב(‪ .‬ואומר אני אעפ"י שאמרה הגאו ז"ל‬
‫וממילא אי כא גזירת משאל"ס‪ .‬אבל כשלא‬ ‫חלילה לעשותו אפילו סני בעלמא‪ ,‬דמה עני זה‬
‫ראינוהו נופל למי כלל אי לסמו על שני הדיני‬ ‫לזה‪ ,‬הת אמר כתבו ושוב הפיל עצמו הוכיח סופו‬
‫על תחילתו‪ ,‬וה"ה שחט ולבסו חישב הוכיח סופו‬
‫הנ"ל אפי' לסני פורתא‪.‬‬ ‫על תחילתו‪ .‬וה"ה תחילתו על סופו‪ ,‬אי נעשה מעשה‬
‫בפנינו ואנו מסופקי במעשה השחיטה א לע"ז א‬
‫‪ ‡Â· Â‬אל מ"ש הגוי שדומה צורתו לצורת אח החי‬ ‫לאו‪ ,‬וכ שציוה לפנינו כתבו אנו מסופקי א היה‬
‫בהול למיתה וכונתו תנו‪ ,‬ושוב עע"ז ושוב המית‬
‫לפנינו‪ .‬ה אמת בתשו' שב יעקב ח"א סי' מ'‬ ‫עצמו אגלאי מילתא למפרע שתחלת המעשה ג"כ‬
‫כ' השואל וז"ל ובאשר בא ר"מ אצלינו ואשתומ‬ ‫על ש כ היה‪ ,‬אבל אמר כתבו ואח"כ מצאנוהו‬
‫כל קהל ועדה על המראה באשר שקלסתר פניו דומה‬ ‫מת ולא עוד אלא שראינוהו נפל מ הגג רק שלא‬
‫ממש לקלסתר פניו של ר' יעקב‪ ,‬ושוב בסניפי היתר‬ ‫ראינו א הפיל עצמו במזיד ורצו ‪ ,‬לא נימא הוכיח‬
‫כ' השואל סני ג' קלסתר פניו הדומה ממש לסני‬ ‫תחילתו על סופו או סופו על תחילתו שמש"ה אמר‬
‫כתבו שרצונו הי' להמית עצמו‪ .‬וזה שאנו מוצאי‬
‫לדברי אחרי עכ"ל‪.‬‬ ‫אותו מת או אפי' נפל מ הגג אבידת דעת הי'‬
‫חלילה ישתקע הדבר ולא יאמר‪ .‬וא"כ מי שיצא‬
‫‪ ‰ ‰‬אמת כ"כ השואל אבל הגאו בעל שב יעקב‬ ‫מביתו רק או אפי' הפשיט מלבושיו ויצא ושוב מי‬
‫שנמצא מת נאמר הוכיח תחילתו על סופו‪ ,‬אנו‬
‫בהזכירו בתשו' כל הסניפי להחמיר לא‬ ‫אומרי הוכיח תחילתו על סופו של עצמו על מעשה‬
‫הזכיר זה כלל אפי' להחמיר‪ ,‬מכ"ש להקל באשת‬ ‫שאנו רואי' ממנו שעושה בעצמו אז המעשי‬
‫איש‪ .‬והת היה פרצופ דומה ממש עד שנשתוממו‬ ‫מוכיחי זע"ז‪ ,‬אבל לא זולת‪ .‬וטעות הוא ביד הגאו‬
‫קהל ועדה ואפ"ה לא סמו הגאו להחמיר‪ ,‬ואפשר‬
‫שהיה כמעשה דשתי אחיות לעני מי מאוררי‬ ‫זצ"ל במ"כ·‪.‬‬
‫שהיו דומי שאפי' בעליה לא הכירו ונתחלפו‬
‫לה ‪ .‬אבל הכא שאמר הגוי שדומה לו ענהלי" ‪,‬‬ ‫‪ ‰ ‰Â‬אחד מתשובות האחרוני ‚ כתב במאבד עצמו‬
‫רצה לומר דומה בדומה מכ"ש שאי לעשותו סני‬
‫להקל אפי' יהי' גוי מסיח לפי תומו‪ .‬והנה ברא"ש‬ ‫במי שאי לה סו לא חיישינ שמא גלי‬
‫פ' התינוקת סו סי' ג' אעפ"י שאי אנו בקיאי‬ ‫אשפלוהו ויצא במקו אחר‪ ,‬דהרי רצונו לאבד עצמו‬
‫במראות דמי ‪ ,‬בשני דמי שלפניו יכול להבחי‬ ‫לדעת‪ .‬והבל הביא ג הוא‪ ,‬דאע"ג דתחלתו ברצו‬
‫לאבד עצמו‪ ,‬כשקרב ליציאת נפש מתחרט‪ ,‬וא אז‬
‫ע"ש‪.‬‬ ‫גלי אשפלוהו אי בטח שיחזיר ויפיל עצמו אלא‬
‫עריק לעלמא‪ .‬ועוד מסתמא כשאיבד עצמו היה‬
‫‪ È ‡Â‬אומר ה"ה בהיפו אי יכול להבחי במה‬ ‫מחמת דוחק וצער ובושה וכדומה ולא היה יכול‬
‫לברוח ולהנצל‪ ,‬ואחר שהפיל עצמו ואשפלוהו גלי‬
‫שלפניו אבל לדו בדמיו פרצו שאי שניה‬
‫לפניו לומר זה כזה אי בקיאי ובפ' כל היד )כ‪ ,‬ב(‬
‫נאמנת לומר כזה התיר לי חכ משמע דנאמנות בכי‬
‫ה"ג‪ ,‬וביומא נ"ה ע"ב דלפעמי כששניה לפניו‬
‫חיישינ לטעותא משו חולשא דכה"ג‪ .‬עכ"פ אי‬

‫לנו לדו בדמיונות הללו‪.‬‬

‫·‪'ÈÒ „"¯ÂÈ ˜ÏÁ ‡ 'ÈÒ Â"Á 'ÈÚÂ] .ÔÈÈÚÓ‰ ‰ ‰Â ‰"„ÂÒ „Ù 'ÈÒ Î"Ú ‰"„ ËÒ 'ÈÒ ,‡ˆÓ ‰ ‰ ‰"„ Ò 'ÈÒ ÔÏ‰Ï È"·Â ‰ ȯ·„ ‰Á„ ÔΠ.‬‬

‫˘‪.[ÂÎ‬‬
‫‚‪ÔÏ‰Ï ‰‡¯Â ı ÈÓ Ó"¯‰Ó ˙·Â˘˙ ‡Â‰ ÌÈȯ‚ÂÒ· ԇΠÛÒÂ È ˘ ÒÂÙ„·Â .Ì Ó‡ ‰"„ Ò 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ÌÈ Â¯Á‡‰Ó „Á‡ Ì˘· ‰Ê ¯·„ ‡È·‰ ÔΠ.‬‬

‫‪ÂÓÚ Ô˙  ‡˘   ȷ¯ Ï˘ ¯„ Ô· ‰È‰˘) Ô˘È Ô·ÈÂ‡Ó ı ÈÓ Ó"¯‰ÓÏ Â˙ ÂÂΠ˘"Ú ÂÓ˘ ˙¯Îʉ· Âȯ·„ ‡È·‰˘ È˙ȇ¯Â ‰"„ ËÒ 'ÈÒ‬‬

‫‪ı·Â˜· ‰ÒÙ„ ˘) ·‡ÂÈ ˙˜ÏÁ ˙·Â˘˙· Ì‚ Î"΢ ‡ȷ‰„ 66 'ÓÚ Ê"Á Ù"‰ˆÂ‡ ‰‡¯Â .‰Ï„‚ ‰"„ ‡ 'ÈÒ Â"Á· ‡È„‰Ï ‡Â‰ ÔΠ.(‰·¯‰‬‬

‫‪.· Â˙Ó˘ „ÂÚ ÏÎ ˙ÂÓ‰ ÌÚ ˜·‡˙Ó ÌÈÈÁ ÈÏÚ··˘ ˙ÂÁÙ‰ Ì‚ ÈÎ ,ÂÓˆÚ ÏȈ‰Ï ‰ˆÂ¯Â ¯ÊÂÁ ‰˙ÈÓ‰ ȯÂÒÈ ˘È‚¯Ó ‡Â‰˘ ‰Ú˘·„ (¯‡·‰‬‬
‫„‪.· ‰¯Ú‰· ÏÈÚÏ ÌÈ ÈˆӉ ˙ÂÓ˜ӷ Î"Π.‬‬