Page 244 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫¯„‬

‫מעול אפי' ר"י הזק שהקשה אר"ת בכי האי גוונא‬ ‫ומשו"ה חכמי אשכנז וצרפת מקילי בעדות אשה‪,‬‬
‫מודה ודוקא בנחבל בפניו הקשה עליו ע"ש‪.‬‬ ‫כ"כ תוי"ט בתשו' הנ"ל לאפוקי מהריב"ש סס"י‬
‫ולכאורה צ"ע הא הר"י שבמרדכי הקשה ממדרש‬
‫דאביה ב רחבע העמיד שומרי ג' ימי ‪ ,‬ש"מ דלא‬ ‫שע"ח‪.‬‬
‫כר"ת וא איתא תיקשי איהו לנפשיה‪ .‬ודוחק לומר‬
‫שהיו כול חתוכי ראש דסת מלחמה בקשת הוא‬ ‫‪ ÔÈÈ„ÚÂ‬צרי לברורי הא חזינ דאחמרו רבנ‬
‫כדכתיב ללמד בני יהודה קשת וכדמתר ר"י שהיו‬
‫פצועי בגופ והיינו בקשתות שזרקו עליה‬ ‫במשאל"ס‪ ,‬וקשיא להס"ד דש"ס בע"א‬
‫הקילו ה"ל למימר ולטעמי משאל"ס‪ .‬ולתוי"ט הנ"ל‬
‫ועשאו ככברה‪.‚È‬‬ ‫מסקנא דהילכתא הכי איתא א"כ תקשי משאל"ס‪,‬‬
‫וי"ל דאי להחמיר בערוה יותר מבממו דדבר דבר‬
‫]·‪[˙"¯ ÏÚ È"¯ ˙È˘Â˜ ¯Â‡È‬‬ ‫בממו כתיב‪ ,‬וכש שע"י ב' עדי מתירי ערוה ולא‬
‫החמירו יותר אדרבא הקילו מטע שכתב והסביר‬
‫‪ È˙¯Ó‡Â‬בשנעיי מ"ט הביא ר"י ממדרש ולא‬ ‫רמב" ספי"ג מגירושי ‪ ,‬והה"נ בסי' שמחזירי‬
‫אבדה מ התורה לכל הפחות במובהקי ביותר‬
‫מירושלמי דפרקי )ה"ג( דאיתא נמי להא‪.‬‬ ‫ובט"ע אי להחמיר בערוה יותר מבממו ‪ ,‬אע"ג‬
‫ונ"ל הנה בירושלמי מייתי אקרא ויכה בה אביה‬ ‫דבעל מציאה אינו מוחזק בממו שהרי יודע שאינו‬
‫מכה רבה‪ ,‬אמר ר"א בר כהנא שהעביר הכרת פניה‬ ‫שלו ומכריזה‪ ,‬מ"מ הא בתורה כתיב וכל אבידת‬
‫ואיד אמר שהעמיד שומרי ג' ימי ‪ ,‬וכתב מהר"ש‬ ‫אחי ואפי' שטרות מחזירי' למלוה ומוציא מלוה‬
‫יפה ביפה מראה שאלו האמוראי לא אמרו דבריה‬ ‫ע"י שטר זה‪ ,‬הרי שע"י סי' מוציאי ממו מיד‬
‫אהאי קרא מכה רבה‪ ,‬אלא במ"ר פ' תולדות )פרשה‬ ‫מוחזק אלא מספקא אי סימני אמצעי או מובהקי‬
‫סה פי' כ( בפסוק הקול קול יעקב איתא להא מילתא‬
‫וש ויגפהו ה' וימות דמת אביה‪ ,‬ושאל באיזה חטא‬ ‫ביותר וט"ע דהיינו עדי ‪.‬‬
‫מת‪ ,‬על זה פליגו מר אמר על שהעביר הכרת פניה‬
‫דכתיב הכרת פניה ענתה ב ‪ ,‬ומר אמר על‬ ‫]‡‪¯˙ÂÈ ‰˘‡ ˙„ڷ ÔÈ ÓÈÒ· ¯ÈÓÁ‰Ï ÔÈ‬‬
‫שהעמיד שומרי ג"י דכתיב עצמו אלמנותיו‪,‬‬ ‫‪[ÔÂÓÓ·Ó‬‬
‫ותלמוד ירושלמי העמיד לפרש קרא דמכה רבה לפי‬
‫דבריה ע"ש‪ ,‬ולפ"ז עפ"י המדרש י"ל דאמוראי לא‬ ‫‪ ‰È‰È‬אי שיהיה אות סימני שמוציאי בה‬
‫פליגי בגופא דעובדא‪ ,‬דתרווייהו עבד שחת‬
‫חוטמ וג העמיד שומרי ג"י‪ ,‬וה"ל נחבל בפניו‬ ‫אבידה ומוציאי ממו מיד המוחזק אותו‬
‫שוב לא מהני ט"ע אחר ג"י לולי דברי ר"ת‪ ,‬ולא‬ ‫הוא בכלל דבר דבר מממו ‪ ,‬ואי להחמיר בעיגונא‬
‫פליגי הני אמוראי אלא באיזה חטא מת‪ ,‬ר"א ס"ל‬ ‫יותר מבממו ‪ ,‬משא"כ משאל"ס שהוא רובא‪,‬‬
‫בעו הבזיו המתי שחת חוטמ ‪ ,‬ומייתי ליה‬ ‫ובממו גופיה אי הולכי בממו אחר הרוב אפי'‬
‫מלשו הכרת פניה י"ל כריתת פניה ‪ ,‬ודרש הכרת‬ ‫למ"ש תוס' בסנהדרי )ג‪ ,‬ב( דברוב מעליא אזלינ ג‬
‫מלשו כריתה ע"ד דרש חטא זה ענתה ב ‪ .‬ואיד‬ ‫בממו אחר הרוב‪ ,‬מ"מ כבר כ' תוס' משאל"ס הוה‬
‫ס"ל בחטא שמירת ג"י דעצמו אלמנותיו מת‪,‬‬ ‫מיעוט המצוי‪ ,‬עיי' יבמות ל"ו ע"ב ד"ה הא וכו'‬
‫ולעול תרוייהו עביד‪ ,‬ולק"מ אלא לר"ת דס"ל אפי'‬ ‫והוה נמי רוב גרוע‪ .‬ומיהו בת"ח דאית ליה קלא‪ ,‬א"נ‬
‫נחבל בפניו מעיד על גו ע הראש משו"ה נדחק‬ ‫באינש דעלמא ונאבד זכרו דפסק רמב" )הל' נחלות‬
‫פ"ז ה"ג( דאחי יורדי לנחלה‪ ,‬היינו משו דאז הוה‬
‫לומר שהי' גופ פצועי ‪.„È‬‬ ‫מיעוט שאינו מצוי‪ ,‬ובא"א החמירו בלא פלוג‪,‬‬
‫בממו אוקמי' אדינא‪ .‬וא"ש הכל בעזה"י ולעול‬
‫‪ Ï"ˆÂ‬הא דקאמר בש"ס )יבמות ש ( דדבק קירא‬
‫בסי' כעי פרצו פני מקילי לר"ת‪.·È‬‬
‫באפותא‪ ÂË‬ולא בשקרוהו‪ ,‬אע"ג לר"ת‬
‫כשהגו והראש זה ע זה אפי' חבול בפניו ניכר‬ ‫]˘‪[˜"ȯ‰Ó ˙ËÈ‬‬
‫הוא היינו ע"י עיו ועדות‪ .‬אבל ע"י העברה בעלמא‬
‫‪ ‰ ‰Â‬המהרי"ק סו שורש קכ"א כתב בגופו וראשו‬

‫של וג אינו חבול בפניו לא נסתפקו אד‬

‫‪.‰Ê·  ȷ¯ Íȯ‡‰ Ì˘ ·ˆ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .·È‬‬
‫‪.‰Ê·  ȷ¯ Î"˘Ó „ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .‚È‬‬

‫‪.È˙·Â˘˙· ‰ ‰Â ‰"„ „ 'ÈÒ ÈÓÏ˘Â¯È· ‰ ‰Â ‰"„ ‚ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .„È‬‬
‫‪‰˜È·„‰ ,‡˙ÈÈÏ·· ˜·„ .‰ÂÚ˘ ,‡¯È˜ :Ì˘ È"˘¯·Â .‰Â¯˜˘· ‡Ï ‰ÈÈÓ˜ ÛÏÁ ‰È˙ÂÙ‡· ˜·„ ‡˙ÈÈÏ·· ˜·„ ‡¯È˜ È˙Èȇ :Ì˘ 'Ó‚· Â È ÙÏ .ÂË‬‬

‫·‪.ÂÁˆÓ· ,‰È˙ÂÙ‡· .‰ÈÂÏ· ˙ÈÏËÓ ËÚÓ‬‬