Page 247 - 4
P. 247

‫‪ Ì˙Á‬סימ נז ‪ʯ ¯ÙÂÒ‬‬

‫פני יהושע משו רובא דעלמא בעינ סימ דאל"ה‬         ‫כג( ע"ש‪ .‬והנה מה דניחא ליה בשיטת רמב" לא‬
   ‫היינו מחזירי לו בלא סימ ע"י ברי שלו„‪.‬‬        ‫ניחא לי‪ ,‬דאי שיי לומר הכא כא נמצא וכא היה‪,‬‬
                                                ‫ומה דמיו יש לזה ע נמצא בתו הג והכר ממש‬
‫‪ „ÂÚÂ‬נ"ל‪ ,‬דלכאורה יש לעיי' במשנה דב"מ )כה‪ ,‬ב(‬
                                                                      ‫וצ"ע‪.‬‬
‫דנקט פירות בכלי או כלי כמות שהוא‪ ,‬דהו"ל‬
‫זו ואצ"ל זו כיו דפירות מחזירי ע"י סי' כלי‪,‬‬      ‫‚‪ Ì‬מה שהקשה גאו הנ"ל מסוגי' דע"ז ס"פ ר'‬
‫מכ"ש כלי כמות שהוא‪ ,‬וע"כ מיירי שאי סי' בפירות‬
 ‫על דר שכ' תוס' ש כ"ג ע"ב ד"ה אביי וכו' בסו‬     ‫ישמעאל )נ‪ ,‬א( באבני מרקוליס מ"ט לא ניזל‬
‫הדיבור ע"ש‪ .‬וא"כ הוי מתני' זו ואצ"ל זו‪ .‬וע"כ‬    ‫בתר רוב אבני דעלמא דעדי מקורב' ואמאי ניחוש‬
‫נלע"ד נהי דלא יהיב סימנא בפירות מ"מ המכריז לא‬   ‫שאבני מרקוליס ה ‪ ,‬לפע"ד לק"מ דאזלינ בתר רוב‬
‫הכריז אלא סת כלי מלא פירות מצאתי‪ ,‬ואינו‬         ‫משליכי בני בהאי אתרא וכדאיתא במתני' )ר(פ"ב‬
‫מודיע איזה פירות א תפוחי או רמוני ‪ ,‬וזה יהיב‬    ‫דמס' מכשירי )מ"ז( מצא בה תינוק מושל אפי'‬
‫סי' בכלי וג מכוי הפירות איזה היו‪ ,‬וכבר כתבו‬      ‫רובא ישראל אזיל ר' יהודה בתר רוב משליכי בני‬
‫תוס' כ"ב ע"ב ד"ה אי דליכא וכו'‪ ,‬דכל כי האי שוב‬  ‫וה שפחות ות"ק לא פליג אלא משו דבשני רעבו‬
‫לא חשדינ לשקר שלא אבד פירות כלל‪ ,‬כי ודאי כ‬      ‫מיירי דג ישראל משליכי ע"ש‪ .‬וה"נ דכוותיה והאי‬
‫הוא שהרי כיוו הפירות‪ ,‬אלא שחשדינ שאי אלו‬        ‫רובא עדי מרובא דעלמא ולק"מ ממרקוליס‪ .‬אבל‬
 ‫שלו אלא של אחר שאבד ג"כ‪ ,‬וצ"ל אפי' מכירי‬
‫בט"ע שה פירותיו‪ ,‬מ"מ אי ע האר נאמ בט"ע‬                ‫מסוגי' דב"מ קשה כנ"ל וצ"ע לכאורה‪.‬‬
‫וחשדינ שמשקר במה שאומר שמכיר ‪ ,‬נהי דמהימ‬
‫שבודאי אבד תפוחי אבל שה אלו שלו לא מהימ‬         ‫‪ „"ÚÏ ‰Â‬ע"פ מה שיש לעיי עוד בסוגיא זו‬

       ‫אלא ע"י סימ ‪ .‬כנלע"ד כוונת תוס'‪.‬‬         ‫דמשמע כל שאי הכרח הולכי אחר‬
                                                ‫הקרוב ונותני הפירות לבעל הכלי‪ ,‬א"כ בסיפא‬
‫‪ ‡˙˘‰Â‬במשנתינו הוה לא זו א זו‪ ,‬בתחלה מצא‬        ‫דברייתא בתרייתא )כה‪ ,‬א( בא זה ונת בו סימ זכה‬
                                                ‫הלה במה שבידו‪ ,‬ופירש"י שאומר שאבד כלי בלי‬
 ‫פירות בכלי ויהיב סי' מעליא בכלי וג‬             ‫פירות‪ ,‬קשה א"כ אמאי נחזיר לו הכלי נימא כלי שלו‬
‫כיוו הפירות‪ ,‬נהי דלא יהיב סי' בפירות מ"מ יכול‬   ‫אבד במקו אחר וזה כלי של אחר הוא שהרי היו בו‬
‫לצר לסי' דיהיב בכלי‪ .‬ושוב אשמועינ אפילו כלי‬     ‫פירות הקרובי ומונחי לפני הכלי‪ ,‬וכש שתולי‬

    ‫בלי פירות נמי מכריז כ נ"ל בפי' המתני'‪.‬‬        ‫הפירו' בכלי אמאי לא נתלה נמי הכלי בפירות‪.‬‬

‫‪ ‡˙˘‰Â‬דיוקא דכלי ולפניו פירות נמי מיירי בכה"ג‬   ‫‪ Ï" Â‬ע"פ מ"ש פני יהושע בכתובות י"ב ע"ב דיש‬

‫שמכוו הפירות‪ ,‬וא"כ בכה"ג ה"ל ברי‬                ‫להקשות למ"ד ברי ושמא ברי עדי להוציא‬
 ‫טוב וראוי היא להאמי לו על הפירות בלי שו‬        ‫ממו מיד המוחזק הטוע שמא‪ ,‬ולרמב" אפי'‬
‫סימ ‪ ,‬רק משו דרובא דעלמא מנגדתו‪ ,‬והשתא י"ל‬       ‫בברי גרוע ושמא טוב‪ ,‬א"כ מ"ט הצרי סימני‬
‫רוב וקרוב רובא עדי ‪ ,‬ורוב וברי רובא עדי ‪ ,‬אבל‬   ‫להחזיר אבידה וקרא כתיב עד דרוש אחי ‪ ,‬דרשהו‬
‫צירו שניה ברי וקורבא עדיפא מרובא‪ ,‬משו"ה‬         ‫שלא יהיה רמאי‪ ,‬תיפוק ליה שהוא טוע ברי‬
‫אזלינ הכא בתר קורבא א לא דאיכא הוכחה שהוא‬       ‫והמוצא מציאה טוע שמא‪ ,‬תיר דרובא דעלמא‬
‫מהרוב‪ ,‬כגו דאיכא אוגנא ולא אשתייר או אהדר‬       ‫מנגד לברי שלו ע"ש‪ .‬ונראה דלרוחא דמילתא כ'‬
                                                ‫דלק"מ אלא לשיטת רמב" ‪ ,‬אבל באמת קשה לכ"ע‬
             ‫אפיה‪ ,‬מיושב קו' הנ"ל‪.‬‬              ‫אפי' למ"ד לא אמרינ ברי עדי דה"מ היכא דאיכא‬
                                                ‫חזקת ממו אבל הכא שהמוצא יודע בעצמו שאינו‬
‫‪ ÔȇÂ‬לפקפק על זה דא"כ כדפרי ורמי ברייתות‬        ‫שלו אלא של אחר ואי כא חזקת ממו מתנגד‬
                                                 ‫לברי שלו‪ ,‬עיי ריש סוגיא דניפול מ"ש תוס' ש‬
‫אהדדי הומ"ל לשנוי' ברייתא קמייתא בלא‬            ‫)ד"ה חו ( ועיי' מ"ש תוס' ב"מ ל"ז ריש ע"א בגזל‬
‫טע ברי על הפירות וכגו שיורשיו נתנו סי' על‬       ‫א' מחמשה אליבא דר"ע ע"ש‪ .‬ועיי' לשו תוס'‬
‫הכלי שאבד אביה ולא ידעו איזה פירות היו בתוכו‬    ‫ב"מ ק' ע"א ד"ה הא מני וכו'‪ ,‬וי"ל הת שהמוחזק‬
‫דכיו דליכא ברי טוב לא מהדרינ ‪ .‬וי"ל אה"נ אי‬     ‫נמי טוע שמא וכו' ע"ש‪ .‬וא"כ לכ"ע צריכי לתי'‬
‫הוה תני בברייתא מחזירי' ואי מחזירי הוה א"ש‬
 ‫וא תני מכריזי' וזה שמצא מציאה עכ"פ צרי‬
‫להכריז הפירות כי אולי יבא מי שיטעו ברי טוב על‬

                                                ‫„‪.‰Ê·  ȷ¯ Î"˘Ó · 'ÈÒ ÏÈÚÏ 'ÈÚ .‬‬
   242   243   244   245   246   247   248   249   250   251   252