Page 250 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫¯‪È‬‬

‫לבעל הכלי שמקצת פירות בתוכה משו דהוה‬ ‫אחריני איחרו בי הילולא והחתנא אבד פיסת ידו‬
‫כנפילה דיחיד שג אחר אבד פירות כאלו ממש‬ ‫אתיליד בי' מומא ועקר לעלמא‪ ,‬וה"נ אולי בעלה‬
‫סמו לכלי אשר מקצת פירות כאלו בתוכו ומש"ה‬ ‫של זה ע חבירו שהשאיל לו מכנסי אלו עברו‬
‫דר פה‪ ,‬וזה נהרג מהרצחני והפשיטו מלבושיו‬
‫מהדרינ אפי' לא מהדר אפיה לגבי פרי‪.‬‬ ‫של זה ועקר ואזיל לעלמא‪ ,‬ואלו מלבושיו מונחי‬

‫‡‪ Ì Ó‬מה שדימה ח"צ שאלה דיחיד לנפילה דיחיד‪,‬‬ ‫סמו לו‪.‬‬

‫צווח עליו הגאו בית מאיר‪ ‚È‬ממ"ש תוס'‬ ‫‪ ‰ ‰Â‬פני יהושע הקשה על שיטת רבינו חננאל ז"ל‬
‫ביבמות ריש קט"ו ע"א דאביי ציר לזה נפילה‬
‫מיזהר זהיר בי' ע סברת נפילה דיחיד אבל שאלה‬ ‫ממ"נ אי נימא דבעליו נתיאשו מהפירות‪ ,‬א"כ‬
‫במידי דמשלי אינשי וודאי שכיחי ולא זהיר בי'‬ ‫ג אות שבתו הכלי לא נהדר‪ .‬ואי לא נתיאשו ג‬
‫ומנ"ל דלא ניחוש לשאלה דיחיד וצ"ע לכאורה‪.„È‬‬
‫אות שבחו ה שלו ע"ש‪.‬‬
‫‡‪ Ì Ó‬בנידו שלפנינו נ"ל דהשאלה הוה ג"כ לא‬
‫‪ ‰ ‰Â‬פני יהושע נמש אחר לשו הרי" דמטע‬
‫שכיחי ומיזהר זהיר בי' לשכוח האגרת שיש‬
‫בו סוד ונהי דחיישי' לשכחה מ"מ מיזהר זהיר בי'‬ ‫יאוש בעלי נגעו ביה וקשה שפיר‪ .‬אבל‬
‫ולא שכיח שכחה‪ .‬ויצור ‪ ÂË‬לסברת נפילה דיחיד‬ ‫לולי דברי רי" הייתי אומר דלעול בעלי לא‬
‫דהיינו שזה איבד בגדיו סמו לזה שהשאיל לו‬ ‫מתייאש שחושבי שלא יתפזרו הפירות כלל‪ ,‬ויש‬
‫מכנסי שלו‪ ,‬אע"פ שהסברתי העני מעובדא דגברא‬ ‫לה סי' ג עתה במני הפירות‪ ,‬א ]אחר[ שיתפזרו‬
‫חרוכא‪ ,‬מ"מ יצורפו שני הסברות ע ההיתרי‬ ‫שוב אי המני סימ ‪ ,‬כי נאמר כל פרי ופרי אתיא‬
‫שכתבתי לעיל א' לאחד‪ ,‬וא יסכי עוד רב אחד‬ ‫מרובא דעלמא לכא ‪ ,‬ואי מנינ סימ אא"כ‬
‫מקובצי בכלי או צבורי ‪ ,‬אבל מכיו שנתפזרו‬
‫מופלג בתורה לימטינהו שיבא מכשורו‪.‬‬ ‫אמרינ מכמה אנשי נפלו ופרי זה שיי לפלוני‪,‬‬
‫וזו לפלוני ואי כא מני מסומ כלל‪ .‬והרי" דלא‬
‫‡‪ Í‬לפע"ד מעלתו קיצר בדבריו מחמת בהלה כניכר‬ ‫כ"כ לטעמיה ]אזיל[ ולטע כל המפרשי דהסוגיא‬
‫דהת אזלי בתר קורבא ולא חייש לרובא דעלמא‬
‫מתו מכתביו כי לע"ד אע"פ שלא הי' אפשר‬ ‫מטע שכתבתי לעיל‪ ,‬וא"כ שפיר הוי מני הפירות‬
‫להכיר בט"ע בפרצו פני ע החוט כי נחתכו‬ ‫סי' אי לאו שהבעלי מתיאשי שחושבי שנפלו‬
‫ונחבל בפניו מ"מ לדעתי הי' בני העיר מכירי' בט"ע‬ ‫מ הכלי ונאבדו‪ .‬אבל להר"ח דאזיל בתר רובא‬
‫בני כל גופו ולדעת ר"ת יש להתיר ע"י בלי שו‬ ‫דעלמא‪ ,‬שפיר יש לפרש כנ"ל‪ ,‬ולק"מ קושית פני‬
‫פקפוק ויע כי זכינו לדבריו בספר הישר שנדפס‬ ‫יהושע‪ ,‬ודברי ר"ח נכוני ‪ .‬וג שרוב הפוסקי‬
‫עתה ובתשובות אחרות‪ ÊË‬הארכתי אחר שהגהתי‬ ‫ומפרשי מחולקי עליו‪ ,‬מ"מ נ"ל היינו הת‬
‫הטעות ובררתי דבריו‪ .‬א"כ יש כא עמוד חזק לישע‬ ‫דאיכא תביעת ברי‪ ,‬אבל הכא דליכא ברי יש לחוש‬
‫לכ"ע למ"ש לעיל ד]ה[נהרג הוא מרובא דעלמא‬
‫עליו‪.‬‬ ‫ששאל מזה מכנסי ונפל שדוד וזה הבעל אבד‬

‫‪ „ÂÚÂ‬זאת בסו מכתבו הזכיר שנמצא הרוצח והודה‬ ‫בגדיו סמו לו‪.‬‬

‫ומסתמא הזכיר שמו באופ שנודע שזהו‬ ‫‪ Ó"ÓÂ‬נלע"ד דאתתא דא שריא שהרי כתב ח"צ‬
‫הנהרג בעל של אשה זו ויעיי מהרי"ק שרש קכ"א‬
‫ד"ה אמנ וכו' דעדי ממסל"ת וא"כ יש להתיר‬ ‫בתשו' סי' קל"ד דשאלה דיחיד לא חיישינ‬
‫להדי' בצירו כל הנ"ל יושיב ב"ד של ג' ויתיר‬ ‫כמו דלא חיישינ לנפילה דיחיד ]כמ"ש תוס'[‬
‫ביבמות קט"ו ע"א )ד"ה למאי( והאמת דמשמע קצת‬
‫האשה להתנסבא לכל גבר דיתצביי ‪.‬‬ ‫דזה בעצמו הטע דמהדרינ הפירות שה בקרקע‬

‫‪.Áˆ Ï "‡ ÈÓ˘ È˙Ó˙Á È˙·˙Î „"ÚÏ ‰‬‬
‫‪.Ï"„Ù˜˙ È"·ÓÏ ‚"È '· ÌÂÈ ·"Ù‬‬

‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫‪.‡Â‰Â ‰"„ ‰Ò 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯Â „Î 'ÚÒ· ˘"Ú ¯È‡Ó ˙È· ÔÈÈÚ ‰"„ ‰"ˆ˜Ò ÊÈ 'ÈÒ ˙"Ù· ‡·Â‰ .‚È‬‬
‫‪ÛÈ ÒÎ Â˙Ú„ Û¯ˆÓ ÌÈÓÚÙ ˆ"ÎÁ‰ ȯ·„· ˙·¢˙ ‰Óη Ô„  ȷ¯Â ,¯È‡Ó ˙È·‰ ˙ÈÈ˘Â˜ ·˘ÈÈ˘ ÊÎ 'ÈÒ Ê"‰Ú·‡ ¯ÙÂÒ ·˙Î ˙"¢ ÔÈÈÚ .„È‬‬

‫‪.·Ï˜ 'ÈÒ ·"Á·Â (È ˘‰) ÂÙ ,‰Ò ,Á 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .ÌȯÁ‡ Ìȯ˙‰Ï‬‬
‫‪.‚Ó˜ 'ÈÒ ÊϘ 'ÈÒ ·"Á ÔωÏ ,‰Ò 'ÈÒ·Â ÂÙÂÒ· ÁÎ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰Ê Û¯Ȉ ÔÈ Ú·  ȷ¯ Î"˘Ó ‰‡¯ .ÂË‬‬

‫‪.Ì˘ ÊË ‰¯Ú‰·Â ˙ӄ˜‰ ‰·Â˘˙· ‰‡¯ .ÊË‬‬