Page 252 - 4
P. 252
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק א ˙·¢˙ ¯·È
הרא"ש מש"ס דחולי ע"ט )ע"א( דקאמר ש"מ ס"ל ‚ Ìשהדבר פשוט בעיני דשיי בדדמי בכה"ג עוד
לר' אבא אי חוששי לזרע האב וסימני דאורייתא.
והשתא להרמב" א"נ סי' דרבנ מ"מ שפיר סמ ר' אביא ראיה על זה דהא בס"ד דש"ס הת אמר
אבא אסי' פרידות דב' מיני טמאי נינהו ,ואע"כ והא מי כמלחמה דמי ,וקתני השיא רבי את
דלא כהרמב" .א"כ מוכח מהרא"ש כיו דלא תי' נשותיה ,ולכאורה נראה דהפשט הזה טעה בדרב
קושייתו דס"ל דסי' דרבנ לא יועילו אלא בממו אשי לקמ קכ"א ע"א דצורבא מרבנ קלא אית ליה
משו הפקר ב"ד ,אבל באיסור כלל לא ,ש"מ ולא שיי די מי שאל"ס ,ודחה הש"ס ותסברא
דפשיטא להרא"ש שאי זה שו סברא .אלו דברי משאל"ס נינהו כמסקנא דלקמ ל"ש צורבא מרבנ
ל"ש אינש אחריני ודיעבד אי לכתחלה לא ,מ"מ
נודע ביהודה. צרי להבי כיו דלדעת הפשט ליכא כא משו
משאל"ס ,א"כ מה בדדמי שיי כיו שראוהו נפל
È ‡Âהוספתי לומר דודאי לא יחלוק הרמב" על למי הרי אשתו מותרת .אע"כ צ"ל דשיי דמיו
בשיעור יציאת הנפש .בוודאי לשיטת רי" ע"פ פי'
זאת הסברא אלא דהוה ס"ל בפי' הש"ס של מלחמות ה' ש דע"א אינו אומר בדדמי אלא
דחולי דלא כפירש"י ש ,אלא ה"פ ,אא"ב סי' דחשדינ שמשקר ורק האשה דדוקא היא תאמר
דאורייתא והמרביע ב' פרידות דלא שוו בסי' לוקי , בדדמי ,נ"ל דהפשט הכי קאמר דלמא אמת הוא
דברי לנו דשני מיני ה ,א"כ בהנהגה דרבנ נמי שנפל למי ומיד יצאו הת"ח והני נשי שקרי נינהו
צריכי לבדוק כיו דאיכא למיק עלה דמילתא ע"י ואתתא דדהו לא דייקי כיו שתשמע שנפלו למי
סימ .אבל אי נימא סי' לאו דאורייתא ואי לוקי על תאמר בדדמי ,וכה"ג כ' רמב" ש ,א"כ לא מוכח
היכר סי' בהרבעה ,ש"מ אפילו רוב לא הוה ,דאל"ה מידי טועי בדמיו השיעור ,מ"מ לשיטת הרז"ה
הוה לוקי ,א"כ בהנהגה דרבנ מה צור לעיי בהנ והראב"ד ש דקאי אהעד ולא אהאשה ,וכ ס"ל
דדמי ,אפי' לא ידמו בסי' מה בכ ספיקא דרבנ לתוס' ש כמשמע מפירוש ד"ה דקאמרי' סימ וכו'
ע"ש וק"ל ,א כ מוכח כמ"ש‚ .ואפשר דבפי' הש"ס
דליכא למיק עליה הוא.
ג הרמב" מודה כי פי' הנ"ל הוא דוחק.
][·‡‰ Ú¯ÊÏ ÔÈ˘˘ÂÁ
][Ô ·¯„ ¯ÂÒȇ· ÈÚˆÓ‡ ÔÓÈÒ
˘ÈÂקצת הוכחה לזה הפי' ממ"ש רשב"א ש דש"מ
„ÂÚנ"ל ראיה ברורה לזה דהא כתבו האחרוני „
אי חוששי לזרע האב דקאמר הש"ס הת ,
רוצה ]לומר[ שמע מיניה מספקא ליה אי חוששי או דלמ"ד נמי סימני דרבנ ולא יועילו
לא ע"ש .וקשה א"כ אי מוכח סי' דאורייתא דלמא באיסורא ,מ"מ באיסורא דרבנ מועיל דה אמרו
סי' לאו דאורייתא למסמ עלייהו אלא ספיקא
בעלמא משוו ,וכיו דמספקא ליה אי חוששי לזרע וה אמרו.
האב ה"ל ספק ספיקא ומשו"ה סמי אסימני .אע"כ
ההוכחה בש"ס היא בהיפו ,דא"כ למה צרי היכר Ú„Â ‰Âביהודה )א"ה מהדו"ק סי' מג( הביא ראיה
סי' כלל כיו שהוא ספק ספיקא לרשב"א ולרמב"
ספק דרבנ .ומש"ה לא חשש הרמב" לקושית מתשובת הרא"ש כלל ב' סימ )כ'( ]ט"ז[
הרא"ש .‰ולעול בגופי' דמלת' כ"ע מודי דלמ"ד שהקשה אהרמב" )הל' כלאי פ"ט ה"ז וה"ח( דפסק
סימ דרבנ מ"מ באיסורא דרבנ סגי בסימ אמצעי דליכא כלאי דהנהגה אלא בטהורה ע טמאה
דומיא דלא תחרוש בשור וחמור דקרא ,אבל ב' מיני
טהורי או טמאי ליכא אלא איסור דרבנ .והקשה
„Ú È‡ Û‡„ ‡ÙÈ„Ú ‰ÓˆÚ ‰˘‡ ÌÈÓ È·‚„ , ȇ ‰Ê [ÏÈÚÏ Ì˘ ‡·Â‰˘] Ï" ‰ ·˜ÚÈ ˙ω˜‰ ȯ·„ ÈÙÏ ‰ ‰ .'ÂΠÌÈÓ· ‰"‰ ‰ÓÁÏÓ· ‡ ÓȉÓ
‡‰"„ · ,„Ș) 'ÒÂ˙ ˘"ÓÎ ÌÚˉ „" Ò ÔÓ˜Ï ˘"ÓÎ ˙ Ó‡ „ ‰ ˘ ‰ÓÁÏÓÏ ÈÓ„ ÌÈÓ„ ‡ ÓÈ‰Ó È‡„· ‰ÓˆÚ ‰˘‡‰ Ó"Ó ÔÓ‡  ȇ „Á
Ì˙‰ Ò"˘„ „"Ò„ [ÔωÏ] Ò"Á‰ ‡È·‰˘ ˙Âȇ¯‰ ‰Ê· ÍÈÈ˘ ‡Ï„ ‡ÏÈÓÓ ,˙Ó Ì‡ ·Ëȉ ‰‡¯˙˘ „Ú ˙ ˙ÓÓ ‰‡¯È ‰ ȇ„ ÌÂ˘Ó (ÔÈ ÓÈÊ
˙"Ù‰ Ï"ÎÚ .Ï" ‰ ·˜ÚÈ ˙Âω˜‰ ‡È·‰˘ ‡"·˘¯‰ ˘"ÓÎ ÈÙË Ú¯‚ ‡ÓÏÚ„ ˘ ȇ ‡ÓÏÚ„ ÌÈ˘ È"ÙÚ È·¯ ‡È˘‰ Ì˙‰„ ,Ì˘ 'ÒÂ˙‰ ȯ·„ÓÂ
˘.¯ÓÂÏ Íȯˆ ͇ ‰"„ ‰Ï 'ÈÒ ‰"‡ ·"Á Ô¯˘‰ ˙ψ·Á ˙"¢· ·˘ÈÈ˘ ‰Ó ÔÈÈÚÈ .Ì
‚.ÔÎ ·˙Î ÁÓ 'ÈÒ ÏÈÚÏ Ì‚ .
„.Ë"ˆ˜Ò Ì˘ ˘"˙Ù '¯Â .‚Ó 'ÈÒ ËÎ 'ÈÒ Ú"‰‡ ˜"È·Â ˙"¢ ,Ò 'ÈÒ ·"ÁÂ Ê 'ÈÒ ‡"Á Ú˘Â‰È È Ù ˙"¢ .
.ÁÓ 'ÈÒ· „ÂÚ 'ÈÚÂ .ÔÎ ·˙Î ‡ 'ÈÒ ÏÈÚÏ Ì‚ .‰